אדרי ואח' נ' ד. ה. קפיטל גרופ בע"מ

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לדחיית התביעה בעילת דמי ניהול ולחילופין למחיקת סעיפים 16-25, 26.1.2 ו-26.2 מכתב התביעה תוך חיוב הוצאות משפט לדוגמא. בכתב התביעה נדרשת המבקשת לשלם למשיבים דמי תיווך בפרוייקט בפתח תקווה, דרישה שאינה מעניינה של הבקשה שבפניי, וכן דמי ניהול בפרוייקט בחדרה – הדרישה נשוא הבקשה שבפניי.

2. לטענת המבקשת, תביעה זו הוגשה ב-7/2012 על רקע תביעה אחרת אשר הוגשה בין הצדדים (ת.א 57386-01-12, להלן: "התביעה האחרת"), אותה הגישה המבקשת נגד המשיבים ביום 30.1.2012. בתביעה האחרת טענה המבקשת כי המשיבים חבים לה סכומים בקשר עם פרויקט חדרה, פרוייקט שכונה "עין הים" וזאת מכוח הסכם השותפות שבין הצדדים. הסכומים אשר נתבעו בתביעה האחרת נובעים מחלקם של המשיבים בהוצאות הפרויקט וכן עבור חלקה של המבקשת ברווח מדירת הגג שרכש המשיב 1 בפרויקט. המבקשת טוענת כי במסגרת התביעה האחרת לא טענו המשיבים לחבות ב"דמי ניהול" לא כטענת הגנה, לא בתביעה שכנגד ולא כטענת קיזוז; המשיבים לא ביקשו לאחד את התובענות; בתצהיר עדות המשיבים בתביעה האחרת העלו הם גרסה חדשה הסותרת את התביעה דכאן ולפיה רווחי פרויקט עין הים חולקו בין הצדדים להסכם השותפות בהתאם לו ובהתאם למסמך גמר התחשבנות וכי אין עוד חבות למי מהצדדים. בהקשר זה מפנה המבקשת לעדות המשיב 1 ולסיכומים בתביעה האחרת. לשיטת המבקשת, כהגנה מפני התביעה האחרת הכחישו המשיבים כל חבות כספית למי מהצדדים מכוח הסכם השותפות ואילו בתביעה זו טוענים המשיבים, בסתירה, לחבות כספית מכוח הסכם השותפות (דמי הניהול).

3. לשיטת המבקשת, פסה"ד מיום 6.8.2013 בתביעה האחרת דחה את תביעתה וקיבל את טענת המשיבים שלא קיימת חבות כספית בין היתר מאחר שהצדדים ערכו גמר התחשבנות. המבקשת טוענת כי בענייננו התקיימו ארבעת התנאים המצטברים לקיומו של השתק פלוגתא: עסקינן בפלוגתא זהה, קרי חבות כספית מכח הסכם השותפות; למשיבים היה יומם בביהמ"ש ביחס לפלוגתא הרלוונטית. המשיבים טענו כי אינם חבים זה לזה דבר וכי ערכו גמר חשבון; ההתדיינות הסתיימה בהכרעה תוך קביעת ממצא פוזיטיבי בין מפורש ובין מכללא, ביהמ"ש קיבל את טענת המשיבים; ההכרעה היתה חיונית לצורך פסה"ד שניתן בתביעה האחרת, קבלת טענת המשיבים לגמר חשבון עמדה בבסיס דחיית תביעת המבקשת. הפסיקה קבעה כי השתק פלוגתא יכול שיקום ביחס לטענת הגנה שהועלתה בהתדיינות הקודמת.

4. עוד סבורה המבקשת כי טענות המשיבים שהתקבלו בתביעה האחרת מקימות בפניהם מחסום דיוני. כמו כן, יש להקפיד על עיקרון סופיות הדיון; יש להחיל את דוקטרינת המניעות. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם פן נוסף של עיקרון תום הלב. התדיינות נוספת בשאלת קיומה של חבות המבקשת למשיבים משמעותה היתכנות הכרעה סותרת באשר לגמר חשבון בין הצדדים.

5. המשיבים מצידם הודפים את הבקשה. לגישתם, סוגיית דמי הניהול המהווה את אחת העילות בתביעה זו לא עלתה ולא נדונה בשום שלב בתביעה האחרת. עיון קצר בפרק ג' לפסה"ד מלמד מהן השאלות אליהן נדרש ביהמ"ש בתביעה האחרת - ביהמ"ש לא דן בסוגיית דמי הניהול בשום שלב. המשיבים מעולם לא ויתרו על זכאותם לכספים שהמבקשת חבה להם. הבקשה מנסה להוציא מהקשרה אמירה מסוימת שנאמרה בתצהיר המשיבים וליצור מצג שווא כאילו מדובר באמירה כללית המתייחסת לכלל מערכת היחסים העסקית בין הצדדים. כל ניסיון להרחיב את האמירות שנאמרו ביחס לגמר החשבון אל מעבר לעניין חלוקת הרווחים בפרויקט חדרה מהווה הטעיה ויצירת מצג שווא. לא די בכך שגם דמי הניהול וגם חלוקת הרווחים ממכירת הדירות צמחו מאותו מתחם גיאוגרפי כדי שניתן יהא לקשור בניהם ולראות בהם עילה אחת.

6. לטענת המשיבים, בקשה זו הוגשה בשיהוי רב. בסעיף 8 לבקשה מאשרת המבקשת כי נודע לה לגרסתה על עילת הבקשה כבר ביום 1.5.2013. אך למרות זאת הבקשה הוגשה רק לאחר מתן פסה"ד בתביעה האחרת, ברי כי המבקשת המתינה לתוצאת פסה"ד וכי אם תוצאות פסק הדין היו הפוכות בקשה זו לא היתה באה לעולם.

7. עוד מוסיפים המשיבים וטוענים שבתצהירם בהליך האחר, הצביעו על גמר התחשבנות בין הצדדים בהקשר של חלוקת רווחי הפרויקט בחדרה על רקע השינויים שחלו במחירי הדירות בפרויקט. המבקשת מסלפת את העובדות בבקשה זו. המשיבים טענו בהרחבה כי אין כל חוב מכל מין וסוג שהוא אשר חבים הם למבקשת אולם לא טענו כי אין חוב של המבקשת כלפיהם. ממילא טענה כזו מקום בו מתנהלת באותה העת תביעת המשיבים אין לה כל הגיון. סוגיית דמי הניהול לא היתה חלק מטיעוני המשיבים בתביעה האחרת ונזכרו שם בעקיפין. אך גם ביהמ"ש שדן בתביעה לא דן בסוגייה זו, כאמור, בשום שלב.

8. לשיטת המשיבים, ההלכה קובעת שביהמ"ש לא יעתר לבקשות לסילוק על הסף כדבר שבשגרה. יש לדחות את הטענה להשתק פלוגתא שכן, לא מדובר באותה פלוגתא ואותם רכיבים עובדתיים; המשיבים לא זכו ליומם ביחס לעניין דמי הניהול; ההתדיינות בתביעה האחרת לא קבעה כל ממצא ביחס לדמי הניהול אלא רק בעניין חלוקת רווחי מכירת הדירות; לא היתה הכרעה ביחס לדמי הניהול. נוסף על כך, אין כל יסוד לדוקטרינת המניעות (השתק שיפוטי) שנועדה לשמש במצבים מיוחדים בהם יש צורך בגמישות חריגה של ביהמ"ש משיקולי צדק. בענייננו הצדק מחייב לאפשר למשיבים לברר את טענותיהם.

9. בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על עיקר טענותיה בבקשה ומוסיפה שבתביעה בה נדרשו המשיבים לשלם מכח הסכם השותפות טענו כי אין חבות ובתביעה נפרדת מבכרים המשיבים לטעון להיפוכו של דבר. בתי המשפט פסקו כי העלאת טענות סותרות בהליכים שונים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועומדת בניגוד לעיקרון תוה"ל החל על הפעלת זכויות דיוניות. המשיבים מנסים לנהל התדיינות ביחס לאותה מסכת עובדתית, קרי לחבות הצדדים מכח הסכם השותפות הפעם בגין רכיב המכונה בפיהם "דמי ניהול" שעה שבתביעה האחרת טענו להיפוכו של דבר וטענתם התקבלה. בסיכומיהם בתביעה האחרת טענו לאי קיומו של השתק שיפוטי בנימוק כי תחולת ההשתק מותנית בקבלת הטענה; משהתקבלה הטענה טוענים המשיבים לשיהוי בהגשת הבקשה; טענת ההשתק עלתה בהזדמנות הראשונה ואינספור פעמים מאז; ביהמ"ש לא דן בסוגיית דמי הניהול מהסיבה שהמשיבים טענו להעדר חבות למי מהצדדים בגין הפרויקט ולא טענו דבר ביחס לחבות בדמי הניהול; באם תנוהל תביעה זו שעניינה חבות בדמי ניהול לכאורה מכח הסכם השותפות, חבות שיכלו לטעון לה המשיבים במפורש ולאמוד אותה בתביעה האחרת, עלולה להינתן הכרעה סותרת לפיה חבה המבקשת בהוצאה נוספת היא דמי הניהול ולא נערך גמר חשבון על בסיסו נדחתה התביעה האחרת.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה בשלב זה להידחות אם כי הטענות תשמרנה למבקשת לשלב הסיכומים, כפי שיפורט להלן.

11. התרשמתי מהמסמכים אשר הובאו בפניי כי נושא דמי הניהול לא נדון במסגרת התביעה האחרת ומכאן אין אני סבורה כי היה למשיבים יומם בעניין ואין אני סבורה שביהמ"ש הכריע בסוגיה זו – וראו סעיף 15 לתשובה לתגובה המדבר בעד עצמו. סוגיית דמי הניהול אכן לא עלתה מפורשות בטענות המשיבים בהליך האחר (ראו סעיף 27 לתגובה) אך משהתנהלה תביעה זו במקביל ובמסגרתה עלתה הטענה, הרי שאיני רואה במשיבים כמי שויתרו עליה. בכל הליך מעמדם היה שונה. בתביעה האחרת היו נתבעים ובתביעה זו תובעים. את הטענה המדוברת בחרו להעלות כ"חרב" ולא כ"מגן".

12. בסעיף 38 לתצהיר המבקשים בתביעה האחרת נכתב: "..אין לצדדים.. כל חבות נוספת זה לזה בגין הפרויקט וכי החבות היחידה שנותרה לצדדים היא לשלם את החיוב בגין עלות הקרקע.." משפט זה מותיר, לכאורה, את נושא הזכאות לדמי הניהול בסימן שאלה. כאמור, המשיבים טענו מצידם כי אין כל קשר בין האמור לסוגיית דמי הניהול וכי מסגרת הדיון בתביעה האחרת חלה על סוגיות הרווחים בלבד. סבורה אני כי יש ללבן עניין זה - כמו גם מהות מסמך גמר החשבון, תחולתו לסוגיית דמי הניהול והדברים שנאמרו בעדות המשיב 1 בתביעה האחרת - בראיות. אין לחרוץ את גורל הטענה באמצעות פרשנות ללא חקירה.

13. התוצאה אליה הגעתי מתיישבת עם ההלכה הקובעת שביהמ"ש לא יעתר לבקשה לסילוק על הסף כדבר שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים נקיטת סעד דראסטי שכזה וכן זכות הגישה לערכאות. אדון בשאלת ההוצאות בסיום ההליך.

14. לאור ההכרעה בבקשה לדחיית עילת תביעה ואי מחיקת הסעיפים המבוקשים, על המבקשת להגיש את תצהיריה המתייחסים לכלל העילות הנטענות. תשומת לב הצדדים למועד קדם המשפט הקבוע ליום 24.10.2013. במידה והתצהירים יונחו עד 48 שעות לפני מועד זה, יתקיים קדם המשפט במועדו. במידה והמבקשת זקוקה למתן אורכה, עליה לפנות למשיבים לקבלת הסכמתם, במקרה כזה לא יהיה טעם בניהול ישיבת קדם המשפט והצדדים יגישו הודעה מוסכמת המפרטת מועדים לקיום הישיבה הנדחית.

15. מכיוון שקבעתי בין היתר שהמבקשת תהא רשאית להעלות את טענותיה במסגרת הסיכומים, לאחר שתתבררנה לאשורן טענות המשיבים ובית המשפט יוכל להתרשם אם בטענות סותרות עסיקנן אם לאו, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: