אדרי ואח' נ' גורביץ ואח'

פסק דין

1.בהחלטה קודמת, לבקשת התובעת-שכנגד ובעקבות הערותיו של בית-המשפט בדיון, נמחקה התובענה-שכנגד תוך שלתובעת-שכנגד עומדת זכותה לשוב ולהגיש תביעה בערכאה המוסמכת, ככל שתסבור שבידיה עילה לכך. הטעם הוא פשוט: טרם הובהר מהו היקפו של הכיסוי הביטוחי, שחלקו כבר ניתן ואפשר כי יגדל עוד. ועוד אפשר, לפי מה שנאמר בדיון בידי אביו של התובע, כי המבטחת נקטה, בנפרד, הליך משפטי נגד התובע. ברי, כי יש להימנע מכפל-פיצוי ומכאן שקודם שהובהרה התמונה יש קושי ניכר להידרש לתובענה-שכנגד. תובענה, יודגש, אינה יכולה לשמש אך "אמצעי גומלין" להליך משפטי, שננקט נגד התובעת-שכנגד. עליה לשאת עצמה מהותית ולגופה.

נותרה להכרעה התובענה, שהגיש מר אדרי בגין נזק אשר לפי טענתו נגרם לו בשני אירועים – של נזילה ושל שריפה – שאירעו במרוצת שבוע יחיד בחודש פברואר 2013 בדירה, ששכר מן הנתבעת. תובענה זו, על כל מרכיביה, לא עלה בידיו של התובע להוכיח. היות שהנטל הוא על כתפיו, ונטל זה לא הורם, יש מקום לדחות את התובענה ולחייב בהוצאות. כך אעשה.

2.מתאריך 15.2.2013 ובמשך חמישה ימים, טען התובע, טפטפו אל הדירה מים, שמקורם בנזילה מן הקומה שמעל. הדבר הוביל, לפי האמור בכתב-התביעה, לכך שלא עלה בידיו של התובע להוסיף ולהתגורר בדירה, ובכך נגרם לו נזק. בדבר זה לא מצאתי ממש. אמנם, אין חולק כי אירעה נזילה. השפעתה ניכרת בתמונות, שהציג התובע בבית-המשפט והמזכירות נתבקשה לסרוק אל התיק. ברם, הנזק המצולם הוא בתקרה, שנרטבה וצבע שבה התנפח. הנזילה תוקנה בתוך זמן קצר באמצעותו של בעל מקצוע. למקרא דבריו של התובע ולמשמע חלקם בדיון, נתעורר תחילה הרושם כי בעקבותיה של הנזילה נשללה מן התובע אפשרותו להתגורר בדירה: "היה פיצוץ מים בדירה ב-15.2. לשאלת בית המשפט כיצד המשכתי לגור במקום לאחר הנזילה, אני משיב שהתגוררתי אצל חברים לאחר פיצוץ הצינור. לאחר שבית המשפט חוזר על השאלה, אני משיב שלא גרתי פיזית בדירה לאחר הנזילה. עשיתי שימוש בדירה – באתי לקחת בגדים שלי, דברים לעבודה. הדירה לא הייתה ראויה למגורים. כל הרצפה הייתה מלאה מים" (פרוטוקול, בעמ' 1, ש' 16-11).

דא עקא, כי עם העמקת החקר התברר כי אין זו התמונה המדויקת, כל עיקר: "ישנתי [בדירה] אולי לילה אחד בין הפיצוץ [בצנרת] לבין השרפה", סיפר התובע (שם, בש' 15). הוסיף אביו: "4 ימים מתוך האירוע הילד לא ישן בדירה, וביום חמישי כשהוא רצה לצאת לבלות, הוא ישן בה. ביום שישי בבוקר הילד יצא מהדירה לצילומים בעבודה" (עמ' 2, ש' 6-3). אלא שהתברר, כי ביום השריפה ממש ביקר האב בדירה, לצורך לא אחר מהשארתם לשימושו של בנו של כביסה נקייה ושל אוכל במקרר: "כשאירע האירוע, בשעה 12:30 הגעתי. אני לומד בת"א. הגעתי לדירה, הנחתי את הכביסה, שמתי אוכל במקרר, ויצאתי מהדירה" (עמ' 4, ש' 8-7). על כורחך נמצאת תוהה, אם יש ממש בטענת התובע ואביו כי הדירה שוב לא הייתה ראויה למגורים בשל הנזילה, מה מקום נמצא להותיר בה כביסה נקייה ואוכל? יתרה מכך, מה נזק אירע, ומה עילה יש להניחו לפתחה של הנתבעת – נזילת מים היא אירוע צפוי, גם אם מצער, בדירות מגורים ישנות, "בית ישן מאד" כלשון אביו של התובע (עמ' 4, ש' 3) – לא אוכל לדעת. ברם, חשיבותו של תיאור עובדתי זה היא, עוד, בהמשכו של רצף האירועים שפקד את הדירה, וכוונתי היא לאירוע השריפה.

3.בתאריך 22.2.2013 פרצה שריפה במטבחון הדירה, והסבה נזק של ממש לדירה. כל יסוד יש למסקנה כי הגורם לשריפה זו הייתה כירה חשמלית, שהושארה דולקת בלא השגחה – סממן נוסף לכך שהוסף ונעשה שימוש בדירה, על אף הנזילה. הנתבעת הציגה לבית-המשפט שתי חוות-דעת של אנשי מקצוע, ומסקנותיהם זהות. מומחה לחקר שריפות, מר שחר דדון מחברת א.א. ברית בע"מ, חיווה דעתו כי השריפה פרצה בשל השארתה של הכירה דולקת. שרידי פלסטיק מותכים נתגלו על כירה זו. אותו מומחה שלל, מכל וכל, אפשרות כי השרפה נבעה מכשל חשמלי. וכך הוא כתב:

"בסיכום החקירה ניתן לקבוע כי השרפה פרצה כתוצאה מגע בין תכולה בעירה לכירת חימום חשמלית אשר נותרה במצב מופעל על משטח השיש במטבחון. שרידי פלסטיק מותכים נמצאו בחלק שמאלי עליון של כירת החימום – ממצא המצביע ללא ספק כי הכירה הייתה במצב מופעל שכן רק כירה חמה הייתה גורמת להתכה ו'להדבקות' של תכולה על משטח הכירה כפי שאכן נמצא בחלק שמאלי של כירת החימום. רכיבי חשמל צמודי מבנה לרבות זוג שקעים במטבח נבדקו ביסודיות ונמצאו ללא סימני כשל וללא סימנים חריגים ואין הם מגורמי השרפה... כבל הזנה של מכשיר המיקרו גל נמצא עם סימני שרפה והתכה עד כדי קטיעה, סימני התכה בכבל זה מאפיינים פגיעת להבה חיצונית בכבל השרוי תחת מתח 'חי', קרי בתחילת ארוע השרפה עדיין היה חשמל בשקע (אליו חוברו כבל הזנה של מיקרו גל וכירת חימום חשמלית) – ממצא השולל לחלוטין את האפשרות שכשל חשמלי כלשהו בשקע זה גרם לפרוץ שרפה זו".

מהנדס חשמל מומחה, אינג' אשר סלוצקי, היה בדעה דומה. הוא בדק את הדירה, לרבות את לוח החשמל שלה, ביום 25.2.2013 – שלושה ימים בלבד לאחר השריפה. בחוות-דעתו הוא קבע:

"המדובר בשריפה אשר פרצה לאחר שהדייר עזב את הבית. בבדיקת זירת מוקד השריפה אותרו שרידי כיריים חשמליות שבסבירות גבוהה פעלו בשעת האירוע שכן ניתן להבחין כי אחד מבין הפלטות מכילה סימני חריכה ואילו הפלטה השנייה נקייה. על הפלטה לא נמצאו שרידי סיר אך כן ניתן להבחין בפלטה השמאלית בחומר כל שהוא שבער על הפלטה כגון חומר פלסטי שהותך לחלוטין והותיר רק סימני חריכה. הטענה לפיה פרצה השריפה כתוצאה מנזילת מים נבדקה ונפסלה על הסף. השקע שממנו מוזנים מכשירי החשמל שמר על שלמות מוחלטת מבחינה חשמלית לרבות מעטפת הפלסטיק שנפגעה רק מחום השריפה. הכשל שאותר על גבי כבל ההזנה למיקרו גל מעיד חד משמעית כי בכבל שרר מתח בעת שהפלטה בערה. אילו היה נוצר כשל עקב נזילת מים לשקע ההזנה הרי שהחשמל בכבל היה מפסיק ושריפה לא הייתה מייצרת בו כשל חשמלי כי ללא חשמל אין כשל חשמלי. הסבירות הגבוה[ה] במקרה הנדון נובעת מהעובדה שהפלטה נותרה פועלת וחפץ כל שהוא התעופף בצורה זו או אחרת ונחת על גבי הפלטה, שרידי החפץ לא אותרו שכן הוא הותך לחלוטין ונותרה רק פלטה חרוכה. החפץ שבער הוביל לשריפה מקומית וזו הובילה להתלקחות הסביבה. בבדיקה שבוצעה בלוח החשמל לא אותרו נקודות כשל כלשהם, נקודת אפס מחוזקת היטב, מהדקים מהודקים כראוי וללא סימני התחממות או סימנים חריגים אחרים היכולים להצביע על כשל כל שהוא שהתחולל בלוח זה".

4.שלא כמו התובעת, לא ביקש התובע בשום שלב להעיד את אנשי המקצוע האלה. יתרה מזאת, הוא לא הציג ולו חוות-דעת סותרת של מומחה יחיד. הוא ואביו – חשמלאי במקצועו – הסתפקו בהשערות, שאינן אוצרות כל כוח. בכתב-התביעה, שניכר בו כי לא נערך בידי התובע אלא בידי יודע-משפט, נכתב בלא ביסוס כלשהו כי "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי בשל העובדה שחיבורי החשמל בארון לא היו תקינים, המערכת לא תפקדה בזמן אמת וכי מפסק הפחת היה צריך להיכנס לפעולה בעת שנוצר קצר חשמלי". במלוא כובד הראש, תובע אינו יכול לצאת ידי חובתו ב"לא ניתן להוציא מכלל אפשרות". עליו להוכיח את טענותיו. בַּדיוּן על-פה שוב לא בא זכרה של סברה זו, והיא פינתה את מקומה להשערה, הנדמית בעיני למופרכת:

"זה [אירוע השריפה] קרה כתוצאה מהנזילה של המים מהאבנים שנפלו מהגג, ואפשר לראות את זה גם בתמונות שהייתה נזילה ונפלו חלקיקים. הרטיבות הייתה מעל המקום שהייתה השרפה. אני לא הדלקתי את הפלטה. נפלו הרבה דברים מהתקרה, אבנים" (עמ' 1, ש' 23-18).

אם סברת כי בשגגה לא הובנו הדברים, הוסיף אביו של התובע והטעים:

"אני סבור ובטוח, בגלל שהדירה ישנה, כשיצאתי מהדלת [כזכור, ביקר האב בדירה ביום השריפה], הטיח מהתקרה נפל, מרשלנות של יותר משבוע שרודפים אחרי הגברת. מההדף שנסגרה הדלת הישנה נפל טיח כלשהו והדליק את הפלטה. מדליקים את הכיריים החשמליות על ידי סיבוב של כפתור. הכפתור נמצא בצד, ואין בעיה שאם נופל משהו מלמעלה, הוא נדלק. זו השערה שלי. אני לא מומחה" (עמ' 4, ש' 13-9).

שמעתי את הדברים. עיינתי בתמונות הצבע בתקרה, שהתנפח מרטיבות. לא ראיתי כל ראיה לנפילתן של פיסות טיח. המחשבה, כי היה בכוחה של פיסת טיח רטובה לסובב כפתור של הדלקה, המצוי בצדה של הכירה שעל השיש, עד כי הכירה תבער היא, איך לומר, מוקשה. "האם חייזר עשה זאת?" – תהה אביו של התובע (עמ' 4, ש' 28), וכל שאוכל להשיב על כך הוא כי כוחה של השערה זו אינו נופל מן הגרסה שהעלו הוא ובנו.

5.התובע לא הניח אפוא שמץ של בסיס לטענתו, כי הנתבעת אחראית בדרך כלשהי לשריפה ולנזקיה. היות שאין חושד בנתבעת כי היא שהותירה בדירה, שבה ישן התובע ובה ביקר אביו עובר לפרוץ השריפה, כירה חשמלית דולקת, הרי שאת האחריות אין להניח לפתחה. הקביעה שלפיה היה ידוע לתובע, עוד קודם לאירועים, כי מערכת החשמל בדירה אינה תקינה, נותרה גם היא טענה בעלמא. אדרבה, טענתה של הנתבעת היא כי לא אחר מאביו של התובע – כזכור: חשמלאי – ביצע, לפי הסכם השכירות, עבודות חשמל במושכר (עמ' 5, ש' 9-6).

אלא שלא זו, אף זו: התובע לא הוכיח כלל את נזקיו. לכתב-התביעה הוא צירף רשימה ארוכה וכללית למדי של חפצים, אשר לפי טענתו נפגעו. פרטיהם, הדגמים, הערך הכספי של אותם חפצים והעובדה שנפגעו – לא הוכחו לבית-המשפט בכל דרך שהיא. "אין לי ראיות נוספות בעניין זה" אמר התובע בדיון בבית-המשפט (עמ' 2, ש' 18), ובכך מצה את הדבר. וכיצד זה הצטבר אותו נזק בלתי-מוכח לרכוש לסך של 32,000 ש"ח – הוא סכום התביעה – לא הוסבר.

עוד לא הוכיח התובע, מכל וכל, עילה שמכוחה יש לחייב את הנתבעת להשיב לידיו את דמי השכירות ששילם, בהתאם למוסכם בין הצדדים, עבור חודשי השכירות מפברואר ועד לאפריל 2013. לפי דבריו-הוא, היה זה התובע שמנע מן הנתבעת להשכיר את הדירה לאחרים, קודם שתתבררנה טענותיו בבית-המשפט. "ביקשתי ממנה לא לעשות שום פעילות", הסביר בדיון, "עד שנגיע לבית המשפט להסדיר את העניין" (שם, ש' 10-9). הוא הוסיף אמנם ואמר: "לא אמרתי לה לא להשכיר" (שם, שם), אך מייד השלים:

"לא רציתי שייגעו בדירה. חשוב לי לציין גם שהשלושה חודשים האלה זה כסף שהיה שייך לי. זאת אומרת שילמתי עבור חודשי השכירות האלה. אז למה שהיא תשפץ ותעשה דברים אחרים?" (שם, בש' 12-11).

הנה כי כן, אלמלא נמנע מן הנתבעת, בידי לא אחר מהתובע, לשקם את הדירה ולהשכירה, לו עצמו או לאחרים, ניתן היה להידרש לטענתו כי יש להשיב לידיו את דמי השכירות. לא כך היה.

6.סיכום הדברים הוא כי התובע לא הוכיח דבר מן המבוקש בתביעתו. אם יש מקום להשערה, כי אותה תביעה הוגשה אך כאמצעי-נגד לתביעה, שלפי דבריו של אבי-התובע (בעמ' 4, ש' 22-21) הגישה חברת הביטוח של הנתבעת נגד התובע – לא לבית-משפט זה לקבוע. לעניננו די בקביעה כי דינה של התובענה להידחות מחמת שלא הוכחה.