אדרי אל ישראל קרקעות בע"מ ואח' נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ ואח'

           לפנַי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו החלקי ופסק דינו המשלים (להלן: פסק הדין) של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' מאור), מיום 23.7.2017 ומיום 11.9.2017, בת"א 1576-07, במסגרתו נקבע, בין היתר, כי הצדדים יפעלו למימוש ההסכמים שנחתמו ביניהם וכי המבקשות ישלמו למשיבות סך של 2.5 מיליון ש"ח.

הרקע לבקשה וההליכים בבית המשפט המחוזי

1. ביום 18.1.2005 חתמו הצדדים על שני הסכמים לפיהם רכשו המשיבות ממבקשת 1 (להלן: המבקשת) את זכויותיה בשני נכסי מקרקעין, האחד בנהריה תמורת סך של 5,775,971 ש"ח והשני בקרית חיים תמורת סך של 4,003,922 ש"ח (שני ההסכמים ביחד יקראו להלן: ההסכמים). המבקשת העבירה את זכויותיה בנכסים למבקשת 2, שצורפה על כן כנתבעת נוספת לכתב התביעה. אין מחלוקת על כך שבעבור נכס קרית חיים שילמו המשיבות למבקשת מקדמה בסך של 500,000 ש"ח. הצדדים היו חלוקים במספר שאלות, ביניהן מדוע לא הסתיימה העסקה, מי הפר את ההסכמים ומי זכאי לקבלת דמי השכירות המשתלמים בגין הנכסים, ושולמו בפועל לידי המבקשות.

2. לגרסת המשיבות, המבקשות לא המציאו את המסמכים הדרושים על פי ההסכמים לשם רישום הנכסים על שמן, וזאת על אף שקיבלו את התמורה הכספית המגיעה להן. לעומתן גורסות המבקשות כי כל המסמכים הומצאו, אך המשיבות נמנעו מתשלום מלוא התמורה הנדרשת. על כן, ביום 3.10.2006 הודיעו המבקשות על ביטול ההסכמים תוך קיזוז הנזקים הכספיים שנגרמו להן עקב הפרת ההסכמים, מתוך הכספים ששילמו המשיבות על חשבון התמורה.

3. ביום 11.4.2007 פנו המשיבות בתביעה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה התבקש בית המשפט להצהיר כי הודעת הביטול ניתנה שלא כדין, כי ההסכמים עומדים בתוקפם וכי יש להורות על אכיפתם. לאחר הליך גישור ארוך שהתנהל בין הצדדים שלא צלח, ביום 1.10.2014 הגישו המשיבות כתב תביעה (מתוקן בשנית) לבית המשפט המחוזי, בו נטען כי אף על פי שנכון למועד הגשת התביעה, טרם הומצאו על ידי המבקשות מלוא המסמכים המהווים תנאי לתשלום, שילמו המשיבות למבקשות סך של כ-2 מיליון ש"ח (בנוסף למקדמה בסך של 500,000 ש"ח כאמור) תמורת שני הנכסים ושיפוץ אחד מהם. נטען כי המקדמות ששולמו מהוות מלוא התמורה עבור הנכסים, וכי כל שנותר לשם השלמת העסקה הוא העברת ההלוואות הרובצות על הנכסים והרשומות על שם המבקשות, על שם המשיבות. עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר שרכשו המשיבות את הנכסים, שלשלו המבקשות לכיסן כספים בשווי מוערך של 5 מיליון ש"ח שהתקבלו כדמי שכירות עבור הנכסים מושא ההליך, אשר שייכים למעשה למשיבות.

4. לאחר שקיימו משא ומתן ארוך על מנת לסיים את ההליך בהסדר פשרה, ביקשו הצדדים מבית המשפט ליתן תוקף של פסק דין חלקי להסכמות ביניהם. הוסכם כי על המבקשות לפעול כמיטב יכולתן בשקידה הראויה ובתום לב, לשם מילוי כל התחייבויותיהן על פי ההסכמים, ובכלל זה המצאת כל המסמכים הדרושים על פיהם, על מנת שניתן יהיה לרשום את הנכסים על שם המשיבות. ביחס לסוגיה הכספית הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין משלים בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: סעיף 79א) וזאת מבלי שיהא על בית המשפט לנמק את פסק דינו. ביום 23.7.2017 נתן בית המשפט תוקף של פסק דין חלקי להסכמות שבין הצדדים וקבע כי פסק הדין המשלים יישלח לצדדים בהמשך.

5. ביום 11.9.2017 ניתן פסק דין משלים ביחס לשאלה הכספית. על סמך החומר שהונח לפניו קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקשות לשלם למשיבות סך של 2.5 מיליון ש"ח, לסילוק סופי ומוחלט של התביעה מושא תיק זה. הובהר כי הסכום שנפסק משקף את עמדת בית המשפט ביחס לטענות הצדדים. בהסכמת הצדדים ניתן פסק הדין ללא נימוקים וללא קביעות שבעובדה או שבמהימנות.

6. ביום 14.9.2017 הגישו המבקשות לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין "עד להכרעת בית המשפט העליון הנכבד בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע (עד להכרעה בערעור) שמתעתדות להגיש המבקשות בפניו". בקשתן זו נדחתה ביום 26.10.2017. הובהר כי פסק הדין החלקי ניתן בהסכמה, ובפרט הקביעה לפיה על המבקשות להעביר למשיבות את הזכויות בנכסים ואת המסמכים הדרושים לכך. נקבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשות, שכן גם אם תושלם העברת הזכויות על שם המשיבות, ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. ביחס לדמי השכירות בגין הנכסים והסעד הכספי שנפסק, הובהר כי הטענה לפיה ביצוע פסק הדין עלול למוטט את המבקשות, לא מהווה כשלעצמה עילה לעיכוב ביצוע פסק הדין. המבקשות לא טענו שלא יהיה בידי המשיבות להשיב את הכספים, אלא טענותיהן תומכות בכך שלמשיבות איתנות כלכלית. על כן הוחלט שאין לסטות מהכלל לעניין עיכוב ביצוע חיוב כספי, כאשר אי מימוש פסק הדין פוגע במימוש זכותן הקניינית של המשיבות.

7. ביום 2.11.2017 הגישו המבקשות לבית משפט זה ערעור על פסק הדין בצירוף בקשה לעיכוב ביצוע, המונחת לפנַי.

טענות המבקשות