אדר ואח' נ' מאיר חב למכוניות ומשאיות בעמ ואח'

פסק דין

התובעים רכשו רכב מסוג וולוו T6 XC 90 שהינו רכב מדגם גי'פ שנת ייצור 2005. הרכב נרכש מהנתבעת 2 שהינה הזרוע השיווקית של רכבי יוקרה משומשים שנתקבלו מאת הנתבעת 1 בעסקת טרייד אין. הרכב נרכש בתמורה לסך של 235,000 ₪ ובהנחה של כ- 32,000 ₪ ממחירו במחירון. הרכב הוצג כיד ראשונה, ועבר כ-51,000 ק"מ ביום הרכישה.

בעת הרכישה, הופנו התובעים לטופס בדיקה ממוחשב של מכון קומפיוטסט שנערך ביום 28.1.08, הנתבעת 2 היא זו שהזמינה את הבדיקה. מדו"ח הבדיקה עלה כי המנוע, מערכת הפליטה, שלדת המרכב והגיר נמצאו לא תקינים, על אף זאת טען המוכר מטעמה של נתבעת 2 כי הגיר תוקן ע"י המוסך המרכזי של נתבעת 1, ואף הציג מסמך, נספח ד' לכתב התביעה, אשר ממנו עולה כי הגיר נמצא תקין ואין כל תקלה בגיר ובמנוע נכון לתאריך 6.3.08. לאור מצג זה, רכשו התובעים את הרכב.

לטענת התובעים, כבר לאחר שימוש קצר ולאחר מספר ימים הבחינו בנקישות בגיר והחלקה במעבר הילוכים. לטענת התובע, הוא התקשר אל נתבעת 2 וזו אמרה לו טלפונית כי אין לו ממה לחשוש, וכך זה צריך להיות. לאחר כשנתיים ולאחר שהרכב גמע 20,000 ק"מ נוספים, הופיעה תקלה שהתריעה על בעיה בגיר, במהלך טיפול שגרתי ברכב נעשה איפוס ועדכון התוכנה, ונאמר לתובעים כי הם יכולים להמשיך לנסוע ברכב. לאחר 3,000 ק"מ נוספים הרכב נעמד שנית ואז נאמר לתובע כי יש להחליף גיר, ולאחר הנחה של 20% התובע יכול להחליף את הגיר בסכום של כ- 30,000 ₪.

התובעים לא מצרפים חוו"ד מקצועית, ועל כן אינני יכולה להתיחס לטענותיהם כי מדובר בתקלה בייצור אשר נמצאת בכל הדגמים מדגם T6 משנת 2003 ואילך. טענה זו היא טענה עובדתית מקצועית, שיש להוכיח אותה באמצעות חוו"ד של מומחה. ביהמ"ש איננו יכול להתייחס למאמרים או מקורות מידע מאתרים באינטרנט אליהם הפנו התובעים, היה מקום לתמוך את הטענה בחוו"ד של איש מקצוע אשר יאשש את גרסת התובעים כי מדובר בתקלה מוכרת ו/או בתקלה בייצור שאיננה אופיינית לרכב מדגם זה שגמע אך ורק 75,000 ק"מ. כאמור, כתב התביעה איננו נתמך בכל חוו"ד מקצועית, ולפיכך אינני יכולה להתייחס לטענה זו.

כל שנותר בעיניי היא הטענה החוזית, האם הוטעו התובעים במהלך המו"מ באמצעות הצגת נספח ד'. לאחר שעיינתי בטענות ההגנה ושמעתי את הצדדים, אני סבורה כי אין מדובר בהטעיה אלא בטעות בכדאיות העסקה אשר כאמור איננה עילה לביטולה. הנתבעים פרסו בפני התובעים את כל הנתונים, לא הסתירו את טופס בדיקת קומפיוטסט, שעל אף שהנתבעת היא זו שהזמינה אותו נמצאו בו ליקויים משמעותיים בבדיקה. גם אם הוצג נספח ד' לתובעים אין בכך משום הטעיה, התובעים היו רשאים לבדוק את הרכב מטעמם בכל דרך אפשרית, אלא שבחרו שלא לעשות כן.

הנתבעת נתנה אחריות לתובעים למשך חצי שנה או 10,000 ק"מ המוקדם מבין השניים. יש לזכור, כי התובעים גמעו 20,000 ק"מ ברכב לאחר כשנתיים כשלראשונה התגלתה התקלה במערכת הממוחשבת של הרכב. משכך, צודקים הנתבעים כי לא ניתן למכור את הרכב עם אחריות לכל החיים. יש לבצע את התיקונים ואת החלפות החלקים הנדרשים בזמן תקופת האחריות.

אינני מוצאת כל הטעיה או מצג שווא מטעם הנתבעים. התובעים בסופו של יום לא החליפו את הגיר, אלא ביצעו שיפוץ בסכום של כ- 10,000 ₪ וממשיכים להשתמש ברכב עד עצם היום הזה.

לאור כל האמור לעיל, אינני מוצאת כי הנתבעות הטעו את התובעים או הציגו בפניהם מצג שווא. מדובר בתקלה שארעה לאחר תום תקופת האחריות. בפסק דין זה כאמור לא התייחסתי לטענה כי מדובר בפגם בייצור אשר נמצא במרבית הרכבים מדגם זה, טענה זו היא טענה כפי שהובהר לעיל מקצועית שיש לתמוך אותה בחוו"ד מקצועית.

אני מורה על דחיית התביעה, בנסיבות אלה אינני פוסקת הוצאות.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לצדדים.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"א, 20 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: