חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אדר ואח' נ' אטיאס ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
21502-07
17.9.2011
בפני :
אבישי רובס

- נגד -
:
1. עומר אדר
2. עדנה אדר

:
1. אברהם אטיאס
2. איריס אטיאס

החלטה

החלטה

1.התובעים הגישו בקשה להבאת ראיות נוספות, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים. הראיות אותן מבקשים התובעים להגיש הינן נסח רישום הבית המשותף נשוא התביעה, בצירוף צו רישום הבית בבפנקס הבתים המשותפים ותשריט מאושר (להלן "הראיות הנוספות").

2.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעים, התובעים השיבו לתגובה ומכאן החלטתי.

3.הצדדים הינם שכנים בבית דירות דו משפחתי ביקנעם עלית. התביעה נשוא תיק זה עניינה סילוק ידם של הנתבעים משטחם של התובעים, הסרת בניה בלתי חוקית שנבנתה על ידם בשטחם של התובעים הצמוד לדירתם בניגוד להיתר בניה ופיצויים בגין ירידת ערך, דמי שימוש ראויים במקרקעין ועגמת נפש.

4.אחת מהמחלוקות העיקריות שנדונו במהלך דיוני ההוכחות שהתקיימו בתיק זה, נוגעת לזכויות הצדדים בשטחים בהן בוצעה הבניה על ידי הנתבעים והצמדות לדירות. רק לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, ניתן צו לרישום הבית בבפנקס הבתים המשותפים, על פי תשריט מאושר, התוחם את חלקיהם של הצדדים בשטחים המוצמדים לדירות והתובעים עותרים להגשת נסח רישום הבית המשותף נשוא התביעה, בצירוף צו רישום הבית בבפנקס הבתים המשותפים ותשריט מאושר, להוכחת טענותיהם.

5.ככלל, על בעל דין המבקש לצרף ראיות לתיק בית המשפט לאחר המועד להגשתן לעמוד בנטל לשכנע את בית המשפט, כי קיימים טעמים סבירים והוגנים שיש בהם להצדיק סטייה מן הכלל של הגשת ראיות לבית המשפט כמקשה אחת.

במסגרת רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נגד כלל חברה לביטוח בע"מ נקבע כדלקמן:

"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה... עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור...".

שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות באיחור פורטו במסגרת רע"א 2137/02 אליהו ממן נגד פז חברת נפט בע"מ, כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

6.בכל הנוגע לעיתוי הגשת הבקשה, אין חולק כי הליך רישום הבית כבית משותף התנהל במקביל להליכים נשוא תיק זה אולם, במהלך ניהול המשפט, טרם ניתן הצו לרישום הבית בפנקס הבתים המשותפים. טרם דיון ההוכחות הראשון עתרו התובעים להתיר להם להגיש העתק מהתשריט שהוגש למנהל מקרקעי ישראל במסגרת הליכי הרישום אולם, בקשתם נדחתה, מן הטעם שלא מדובר בתשריט מאושר. עם זאת, בדיון שנערך ביום 8.7.2010, הבהיר ב"כ הנתבעים במפורש כי ככל שיהיה צו מאושר על ידי המנהל לרישום הבית בפנקס הבתים המשותפים, יסכימו כמובן הנתבעים להגשת התשריט. למעשה, די בכך כדי להתיר הבאת הראיות הנוספות והנתבעים אינם יכולים לחזור בהם מהודעתם זו כעת, שעה שלכאורה, התשריט שאושר אינו נוח להגנתם. התובעים העלו, אפוא, נימוקים סבירים והוגנים המצדיקים הגשת ראיות נוספות שלא היו בידיהם בעת דיון ההוכחות ואף לאחריהם והבקשה הוגשה בסמוך לאחר שהגיעו המסמכים לידיהם.

באשר לרלבנטיות הראיות הנוספות - הרישום בלשכת המקרקעין (על בסיס הצו והתשריט) מהווה ראיה מכרעת לתוכנו, בהתאם לסעיף 125 לחוק המקרקעין. נראה כי אין מחלוקת אמיתית בענין זה וברור לצדדים כי המסמכים מהווים ראיות רלבנטיות לצורך הכרעה בסכסוך נשוא התביעה.

7.אמנם, בתגובה לבקשה, אשר אינה נתמכת בתצהיר שיתמוך בעובדות הכלולות בו, נטען כי הנתבעים עתידים להגיש בקשה בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי לצורך ביטול או תיקון צו הרישום (ואף צורף נוסח הבקשה, למרות שלא הוכח כי בקשה מעין זו אכן הוגשה עד כה) אולם, אינני סבור כי יש בכך כדי לעכב את ההכרעה בבקשה דנן וכל שכן, אין מקום לעכב את מתן פסק הדין, כפי שבקשו לעשות.

8.אני מתיר, אפוא, הגשת הראיות הנוספות.

ב"כ התובעים יגיש לתיק בית המשפט העתק בצבע של התשריט המאושר, בתוך 7 ימים מהיום.

9.הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאות הבקשה בסך של 800 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"א, 17 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>