אדקידק נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

תביעה זו הוגשה נגד החלטת פקיד תביעות (ילדים) מיום 12.11.09 לפיה הופסקה זכאות התובע לקצבת ילדים החל מחודש 11/09 ונוצר לתובע חוב בסך 66,949 ₪ בגין תשלום קצבאות ילדים שלא כדין החל מחודש 7/1997 עד לחודש 11/09.

רקע עובדתי

התובע, מר עאטף אדקידק, נשוי לגב' ניבין אדקידק (שם משפחת נעוריה הינו סעיד) (להלן: "אשת התובע" או "ניבין") מחודש 8/96. לבני הזוג ארבעה ילדים.

לאחר לידת ילדו הראשון, הגיש התובע תביעה לקצבת ילדים. בעקבות חקירה ממנה הסיק הנתבע כי התובע גר בנכס חמיו בראס אל עמוד, החל הנתבע לשלם לתובע קצבאות ילדים מחודש 7/97.

כאמור, בחודש 11/09 הופסקה זכאות התובע לקצבת ילדים בעקבות חקירה ממנה הסיק הנתבע כי התובע התגורר בנכס אביו באל-עיזרייה מאז לידתו.

המחלוקת

המחלוקת בתיק הינה, איפוא, האם התובע היה תושב ישראל מחודש 7/97 ואילך ובהתאם לכך, האם כדין הפסיק הנתבע לתובע את תשלום קצבת ילדים ויצר לו חוב בסך 66,949 ₪.

גרסת התובע

גרסת התובע בתצהירו היתה שבסמוך לאחר נישואיו הוא החל להתגורר עם אשתי בדירה ששכר מחמיו, מוחמד אכרם סעיד, בשכונת ראס אל עמוד בירושלים, וכי הוא התגורר באותה דירה, ללא הפסקה".

גרסת הנתבע

הנתבע טוען כי התובע גר מאז לידתו בנכס אביו באל-עיזרייה.

נטל ההוכחה

הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נטל ההוכחה בתיק, קרי: על מי נטל ההוכחה לשכנע כי גרסתו מסתברת יותר מגרסת הצד שכנגד?

לטענת התובע בסיכומיו, נטל ההוכחה בתיק חל על הנתבע, מאחר שלטענתו "אין מחלוקת שהתובע בעל תעודת זהות ישראלית".

לא ברור על יסוד מה התובע טוען כי "אין מחלוקת" כי לתובע תעודת זהות ישראלית. התובע לא טען בכתב התביעה או בתצהירו כי הינו בעל תעודת זהות ישראלית ועובדה זו לא הוכחה על ידי התובע. בתצהירו טען התובע כי לאשתו תעודת זהות ישראלית אך הוא לא ציין כי לו תעודה כזו. בחקירתו הנגדית, משנשאל אם יש לו תעודת זהות השיב "כן אבל אין בה ספח" (עמ' 5, שורות 8-9).

מכך שהתובע ציין בתצהירו כי לאשתו תעודת זהות ישראלית, יש להסיק כי הוא היה מודע לחשיבות של נשיאה בתעודת זהות ישראלית בהקשר לעניין הנדון. לפיכך, המסקנה שאין לתובע תעודת זהות ישראלית סבירה יותר מאשר המסקנה כי יש לו תעודה כזו, שכן לו היתה לתובע תעודת זהות ישראלית, היה לכל הפחות מציין זאת בתצהירו בצד עדותו כי לאשתו יש תעודה כזו, אם לא מצרף תצלום שלה.

כידוע, הכלל הוא כי הטוען שהינו תושב ישראל – עליו הראיה (עב"ל 64408 חרחש אלהאם נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 19.10.09)). מעבר לכך, התובע הודה בעדותו כי התגורר מיד לאחר נישואיו בנכס אביו באל-עיזרייה ולטענתו עבר לבית חמיו בראס אל עמוד לאחר מספר חודשים. בנסיבות אלה, הנטל להוכיח טענה זו מוטל על התובע (עב"ל 591/08 אנוור אבו גרביה ואח' נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 25.6.09)).

משמעותה של הקביעה כי נטל ההוכחה בהליך מוטל על התובע היא, כי על התובע לשכנע את בית הדין כי גרסתו מסתברת ומתיישבת באופן הגיוני יותר עם מכלול הראיות שבתיק מאשר גרסת הנתבע. בתהליך של בחינת גרסאות הצדדים אל מול הראיות בהליך, בית הדין מוסמך לקבוע את משקלה של כל ראיה.

האם התובע הרים את הנטל להוכחת גרסתו בדבר היותו תושב ישראל משנת 1997?