אדמוני נ' זורו ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת בשל תאונת שרשרת שהתרחשה ביום 22.12.2010.

הנתבעת 4 צורפה כנתבעת נוספת בהחלטתי מהיום, אשר ניתנה לאחר תום הדיון, וזאת לאחר שהגישה כתב הגנה משותף לה ולנתבע 1, ונציגה, מר איתן צוברי, התייצב לדיון ואף חקר באופן פעיל את העדים.

הנתבע 3 (להלן- "דוד") (שלא ברור לי מדוע צורף כנתבע בתיק זה) היה הראשון בשרשרת, התובעת היתה השנייה, הנתבעת 2 (להלן- "מי"), הייתה השלישית בשרשרת ואלו הנתבע 4 (להלן- "ויטלי") היה האחרון.

לטענת התובעת הספיקה לבלום את רכבה לפני רכבו של דוד, שעצר לפניה, ואז נפגע רכבה של התובעת מרכבה של מי אשר נהדפה לעבר רכבה ע"י רכבו של ויטלי.

מי מאשרת את דברי התובעת וטוענת כי רכבה נהדף לעבר רכב התובעת ע"י ויטלי.

בניגוד לגרסתה של מי טוענים הנתבעים 1 ו- 4 בכתב ההגנה מטעמם כי רכבו של דוד בלם, רכב התובעת פגע בו מאחור, לאחר מכן נפגע רכב התובעת מאחור ע"י רכבה של מי שהדפו לעבר רכבו של דוד ורק לאחר מכן נפגע רכבה של מי ע"י רכבו של ויטלי ולא נהדף קדימה.

כנגד ויטלי הוגש כתב אישום בגין התאונה נשוא התביעה במסגרת תיק תעבורה שמספרו 4972-0511 (סומן נ/1). בכתב האישום צויין במפורש בסעיף 3 כדלקמן:

"הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא שמר מן הרכב המעורב הראשון שנסע לפניו, רווח המאפשר לעצור את הרכב בכל עת, כדי למנוע תאונה, התקרב אליו יתר על המידה, פגע בו והדף אותו אל הרכב המעורב השני שנהדף ופגע באחור הרכב המעורב השלישי".

מכאן, שלפי האמור בכתב האישום רכבו של ויטלי הוא שהדף את רכבה של מי לעבר רכב התובעת. ויטלי הורשע במסגרת ההליך הפלילי עפ"י הודאתו. כפי שהעיד בפניי: "נכון שהוגש נגדי כתב אישום. אני מאשר כי כתב האישום שמוצג לעיוני הוא כתב האישום שהוגש כנגדי. אני הורשעתי על פי הודאתי בהליך הפלילי. קיבלתי על תנאי וכן קנס". אמנם בעדותו ציין כי לא הופיע לדיון בעצמו אך אישר כי ייצג אותו עורך דין מטעמו.

לאור הודאתו של ויטלי במסגרת ההליך הפלילי, אין מקום לשמוע ממנו ראיות הסותרות את הודאתו זו. ואולם, גם ללא הודאה זו אני מעדיפה את עדותה של מי לפיה רכבה נהדף ע"י ויטלי לעבר רכב התובעת על פני גרסתו של ויטלי.

מי, שעדותה עשתה רושם אמין, העידה בפניי כי הספיקה לעצור אחרי רכב התובעת, עצירה מוחלטת, ואף ציינה כי: "הספקתי לראות שיש לה שני ילדים ברכב" כאשר אז לדבריה: "פתאום קיבלתי מכה מאחור ועפתי".

חיזוק לגרסתה של מי גם גם בעדותה של התובעת אשר ציינה כי שמעה רק מכה אחת ולא שתי מכות.

אין בפניי כל תשתית ראייתית לביסוס גרסת ויטלי, שנטענה לראשונה בכתב ההגנה, לפיה רכבה של התובעת פגע ברכבו של דוד לפני שנפגע מרכבה של מי, גרסה שאין לה סימוכין, לא בעדותו של דוד, לא בעדותה של מי, לא בעדותו של ויטלי עצמו בפניי, לא בכתב האישום בו הורשע ויטלי, ואף אין לה זכר בהודעה על התאונה שמסר ויטלי (צורף לכתב ההגנה מטעמו).

לא הוצגו בפני תמונות הרכבים של מי מן המעורבים בתאונת השרשרת, ולא הונחה בפניי תשתית ראייתית מספקת שבגינה יש מקום ליחס אחריות כלשהי למי אשר אני קובעת כי הספיקה לעצור עצירה מלאה לפני רכב התובעת בטרם הדף אותה רכבו של ויטלי לעבר רכב התובעת.

אף לא ראיתי ליחס אשם תורם כלשהו לתובעת אשר גם לגביה אני קובעת כי הספיקה לעצור עצירה מוחלטת לפני רכבו של דוד שעצר בפתאומיות לפני שרכבה של מי פגע בה.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן:

תביעת התובעת כנגד הנתבעים 2-3 נדחית ללא צו להוצאות.

הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 4 ,יחד ולחוד, לשלם לתובעת את נזקיה המוכחים כדלקמן:

סך של 870 ₪ בגין שכר השמאי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.