אדם אדר נ' זמן אויר

פסק דין

1.זוהי תביעה שהגיש התובע בגין הפרשי שכר המגיעים לו לטענתו, מהנתבעת בגין החודשים יולי ואוגוסט 2009.

2.בכתב ההגנה נאמר כי לתובע שולם כל המגיע בהתאם לסיכום עימו ולחישובי הנתבעת וכי עפ"י נתונים אלה לא היה זכאי לעמלות בגין חודש יולי 2009 אך היה זכאי להן בגין חודש אוגוסט 2009, ואכן כך שולם בתלוש השכר, אך נעשה קיזוז של דמי הודעה מוקדמת משכרו זה שהיה גם משכורתו האחרונה.

3.בדיון ההוכחות שהתקיים בפני העידו התובע עצמו ונציג הנתבעת מנהל רשת החנויות שלה מר רוני ברנשטיין .

לאחר שהתרשמתי מבעלי הדין כפי שהעידו ונחקרו בפני ועיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו להלן החלטתי:

אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם חוזה העבודה נ/2 וכי לתובע שולמו הכספים המצויינים בתלושי השכר שניתנו לו.

באשר לזכאות התובע לעמלות בהתאם למכירותיו שלו היו מותנות ביעדי הסניף, כטענתו, הנתבעת הצביעה על נ/2 שבנספח המהווה חלק ממנו הובהר כי על מנת שתקום זכאות הסוכן לעמלות יש לעמוד ביעדי הסניף שהינם 90% מיעדי הסניף וכן גם נאמר לתובע במכתב שנשלח אליו נ/3 ונציג הנתבעת – אשר העיד מטעמה בבית הדין – עמד על גירסה זו בעקביות.

בהעדר נתון אחר לענין זה אני מעדיפה את גריסת הנתבעת ולפיכך בהתחשב במפורט ת/4

ו- נ/1 שהינם נתונים של רואה החשבון של הנתבעת, ומשלא הובא כל נתון אחר ע"י התובע, עולה מכך כי לא הוכח בפני כי התובע היה זכאי לתשלום נוסף בגין עמלות בגין חודש יולי מעבר לשכר ששולם לו בפועל. יצוין כי השכר אכן הושלם לתעריף שלא יפחת משכר המינימום עפ"י חוק כפי שהסביר נציג הנתבעת כי היא נוהגת לעשות.

4.באשר לשכר חודש אוגוסט, בהתאם לתלוש השכר לחודש זה ת/3, עולה כי לתובע שולם שכר הבסיס בגין חודש זה, וכן עמלות בהתאם לנתונים המופיעים ב- ת/4 ו- נ/1.

בתלוש חודש זה מופיע גם ניכוי המצוין כ"הפרשי שכר" אשר נציג הנתבעת הבהיר כי מתייחס למעשה לדמי הודעה מוקדמת, זאת מאחר שהתובע שנתבקש להתייצב בסניף אחר של הנתבעת כדי לתגבר את סניף דיזינגוף שלה בחר תחת זאת להופיע על דעת עצמו לסניף חולון ולפיכך נדרש ע"י המנהלת בשם כרמית ללכת הביתה. משלב זה מתגלעת מחלוקת בין הצדדים.

לטענת התובע נאמר לו ע"י אותה כרמית כי הוא מפוטר ואמנם זומן לשיחת שימוע ביום 30/8 אך לא הגיע אליה מאחר וחש פגוע ומאחר וראה עצמו מפוטר סבר שאינו מחוייב להגיע.

נציג הנתבעת לעומת זאת טען, כי כרמית כלל אינה מוסמכת לפטר עובדים והתובע בכלל זה, וכי אמנם והתבקש ללכת הביתה באותו יום לאחר שבחר להתייצב על דעת עצמו בסניף חולון ולא בסניף דיזינגוף שנתבקש לתגבר באותו יום, אך זומן לשיחת שימוע שלא נועדה כלל לצורכי פיטורין אלא שימוע בלבד.

5.יאמר בשלב זה כי ניוד עובדים בין סניפים ברדיוס סביר הינה חלק מהפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, וכי אני מקבלת את גירסת נציג הנתבעת כי הדבר הובהר לתובע עם קבלתו לעבודה.

גם לא היה מקום כי התובע על דעת עצמו יופיע לסניף חולון שהיה כבר מאויש שעה שהתבקש במפורש להגיע לסניף דיזינגוף שם נדרשה נוכחותו אך אליו לא הגיע.

אין גם חולק כי התובע לא הגיע לשיחת השימוע אליה נתבקש להגיע.

עצם זימונו לשיחה זו מתיישב הרבה יותר עם גירסת הנתבעת כי הוא לא פוטר עדין בשלב זה ואני אף מקבלת את גירסת נציגה כי רק הוא (והמנכ"ל הנמצא מעליו) מוסמכים לפטר עובדים.

גם בנ/3 יש כדי לתמוך בגירסתה של הנתבעת.

5.יחד עם זאת, לאור תקופת העבודה הקצרה כ- 3 חודשים לא היתה רשאית הנתבעת לקזז משכרו של התובע דמי הודעה מוקדמת בגין שבועיים (ויאמר מיד כי אף לו היתה מפטרת את התובע לא היתה חייבת לו דמי הודעה מוקדמת בשעור זה).

ממילא אף לא ניתן לקזז סכום זה באופן חד צדדי משאין מדובר בסכום קצוב כהגדרתו בסע' 25 לחוק הגנת השכר.