אדיב ואח' נ' שטרן ואח'

החלטה

כללי

1.בפתח הדברים, הריני להתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה, עיכוב שנבע מהצורך לתעדף משימות בבית משפט עמוס לעייפה (ואף על פי כן – עיכוב גדול מכפי הראוי והרצוי).

2.שתי בקשות של המבקש עומדות להכרעה: בקשתו לתקן את כתב התביעה, נוכח הערתי בדיון הקודם, כי באופן בו נוסח (בעת הגשתו לבית המשפט לתביעות קטנות) קיים קושי בהגדרת עילת התביעה; ובקשתו לפצל את הדיון בין התביעה העיקרית לתביעה שכנגד, נוכח היקף היריעה הנפרשת, לשיטתו, בתביעה שכנגד ובתצהירים שבאו לתמוך בה.

3.לאחר ששבתי ועיינתי בתיק מתחילתו, אני סבור שיש להיעתר לבקשה הראשונה, כפוף לפסיקת הוצאות, ולדחות את השניה; אולם באשר לשניה – הרי שיש גם להורות על העברת הדיון בשתי התביעות גם יחד לסדר דין רגיל.

הבקשה לתיקון כתב התביעה

4.כאמור, כתב התביעה הוגש מלכתחילה ע"י המבקש, בלא ייצוג, לבית המשפט לתביעות קטנות, ועילת התביעה מנוסחת בו באופן מעורפל וחסר פרטים (אם כי חלק מהפרטים מצויים בנספח לכתב התביעה, המשמש רשימה של העבודות הנוספות שלטענת המבקש ביצע עבור המשיבה, ושתמורתן לא שולמה).

5.בסוף שנת 2011, לאחר שהועבר התיק מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום, עתרה המשיבה לתיקון כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד, ובית המשפט הביע בהחלטותיו את רצונו לסיים את הדיון בסוגיית תיקון כתבי הטענות באופן כללי, ועל כן קצב מועד למבקש להודיע אם אף הוא מבקש לתקן את כתב התביעה. המבקש הודיע באופן נחרץ כי אינו חפץ לעשות כן, ועל כן ניתנה הרשות למשיבה לתקן את כתבי טענותיה, והיא חויבה בהוצאות בסך 1,800 ₪.

6.בישיבה המקדמית (היא הדיון הראשון שהתקיים בתיק בבית משפט השלום), העיר בית המשפט את שהעיר באשר להעדר הפירוט שבעילת התביעה, וכתוצאה מהערות אלה, נמלך המבקש בדעתו, ועתר לאפשר לו לתקן את כתב התביעה על דרך של הבהרת העילה, זאת חרף עמדתו הנחרצת שנה קודם לכן. המשיבה התנגדה, כמובן, בין היתר על סמך עמדתו של המבקש אז, שעה שביקר את העיתוי המאוחר, לטעמו, של בקשתה-שלה לתיקון כתבי טענותיה; על סמך השלב המאוחר-יותר בו הועלתה בקשתו, כאמור; וכן על סמך הודעתו כי אין בכוונתו לתקן את כתב התביעה.

7.נימוקים אלה כבדי משקל הם, אולם בסופו של יום אין הם נוגעים במהות, אלא בהתנהלות דיונית בלבד, והמדיניות בבתי המשפט היא ליברלית במתן אפשרות לתקן כתבי טענות, אפילו בשלבים מאוחרים של הדיון, ואפילו בשלבי ההוכחות, במקרים המתאימים. במקרה דנן, אני סבור שלא נכון לתפוס את המבקש בעמדתו המקורית, ולמנוע את המבוקש על ידו, שכל תכליתו היא להבהיר את גדר המחלוקת בין הצדדים. מסקנה זו מתחזקת הן בשל כך, שאם יוחלט על מחיקת התביעה מחמת העדר עילה, ממילא יהיה המבקש רשאי להגישה בשנית, והדבר יוביל אך לסרבול ולדחיות נוספות בבירור ההליך; והן בשל כך, שממילא תצהיר העדות הראשית של המבקש פירט והבהיר את עילת התביעה במידה הנדרשת, ותחם בכך ממילא את יריעת המחלוקת באופן המאפשר בירור הסכסוך כולו לגופו ביתר יעילות.

8.לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה, ומתיר למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן, אשר יוגש תוך 15 יום, ובלבד שעד למועד הגשתו גם ישלם המבקש למשיבה את הוצאותיה בקשר עם התיקון, בסכום של 3,600 ₪; בקביעת סכום זה הבאתי בחשבון הן את הסכום שנפסק לחובת המשיבה בעבר, כאמור לעיל, הן את השלב המתקדם בו הועלתה הבקשה, והן את עמדתו הקודמת של המבקש, כשנתבקשה זו כחלק משיקולי בית המשפט באותה עת בקביעת ההוצאות.

9.כתב התביעה המתוקן, כאמור לעיל, לא יחרוג בהיקפו ובעובדות הנטענות בו מהנטען בתצהיר העדות הראשית של המבקש, כפי שהוגשה. לא ישולמו ההוצאות – לא יתוקן כתב התביעה.

10.על פי התקנות, זכאית המשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן; עם זאת, נוכח הגבלת היקף התיקון, כאמור לעיל, ונוכח התיקון הנרחב שכבר נעשה לכתבי הטענות מצד המשיבה, תשקול היטב המשיבה את הצורך בהגשת כתב הגנה מתוקן נוסף מטעמה.

הבקשה לפיצול הדיון

11.תקנה 214יב מאפשרת לפצל את הדיון בין התביעה העיקרית לתביעה שכנגד, על דרך העברת התביעה שכנגד בלבד לדיון בסדר דין רגיל; והיא גם מאפשרת את העברת הדיון כולו, בשתי התביעות ההדדיות, לסדר דין רגיל.

12.המבקש מנמק בקשתו במורכבות היריעה הנפרשת בכתבי הטענות של המשיבה, בקיומם של מומחים שנתנו חוות-דעת, ובאפשרות כי ייקבע שיש למנות מומחה גם מטעם בית המשפט.

13.המבקש סבור, שתביעתו היא פשוטה, ושעל כן ניתן לדון בה בנפרד וביעילות.

14.אני מסכים עם המבקש באמור בסעיף 12 לעיל, אך איני סבור כמוהו באמור בסעיף 13 לעיל. יריעות המחלוקת, לבטח לאחר שהיתרתי את תיקון כתב התביעה בהיקף בו נפרש תצהיר העדות הראשית של המבקש – אך גם קודם לתיקון זה – חופפות ושלובות. הסכום המגיע למבקש, לטענתו, עשוי שלא להיות מגיע לו אם תתקבלנה טענות המשיבה, והשאלה אם העבודות הנוספות בוצעו, מה תמורתן, והאם בכלל מגיע תשלום עבורן, היא בלתי נפרדת מהשאלה אם גרם המבקש נזקים בעבודתו, אם ביצע עבודתו כהלכה, וכיו"ב.

15.כאמור, אף אני סבור שנוכח היקף היריעה, צפויות חקירות ממושכות ועשוי להידרש מינוי מומחה נוסף, ובירור המחלוקת באופן מקיף יחרוג בהיקפו מהזמן שניתן להקדיש לתיקים המתבררים בסדר דין מהיר, הזוכים במסלול קידום נפרד ומועדף בחלוקת הזמן השיפוטי.

סיכום