אדי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בברכיים כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע, יליד 1961.

2.משנת 1985 ועד היום עובד התובע בתור מכונאי מטוסים בחברת ,סיאקלון בע"מ" (להלן: "המפעל").

3.התובע עובד 5 ימים בשבוע, בדרך כלל העבודה במשמרת של 12 שעות ליום, אך לעיתים הוא עובד גם בין 9 ל-13 שעות ביום.

4.במסגרת עבודתו כמכונאי מטוסים, התובע עוסק בהרכבה של מכלולים למטוסים והשבחה של מטוסים, כולל הרכבת מערכות דלק, מערכות חשמל, תיקוני מטוסים והרכבה של חלקים נוספים.

5.העבודה מתבצעת במקומות צרים וקטנים, כמו למשל: בצילינדר עגול וצר מאוד המתנשא לגובה של מטר בלבד. לצורך ביצוע העבודה הנ"ל התובע צריך להתכופף ולכרוע על ברכיו. היות וכל אזורי העבודה הם בגובה של עד 60 ס"מ מהקרקע, אם יש תקלה בחלק התחתון, אז התובע היה נאלץ לתקנה כשהוא כורע על ברכיו.

6.אם, למשל, יש לתקלה במערכת החשמל בדלק, אז צריך לפתוח את כל המערכת ולהרכיבה מחדש, כשהוא כורע על ברכיו. לאחר כל שלב של פעולה, התובע היה צריך לקום, לרוץ לחדר הבקרה, שהיה ממוקם מאחור, לעשות בדיקה שהכל תקין בחלק שהוא עבד עליו, לחזור מיד למערכת, לכרוע על ברכיו ולהמשיך לחבר את כל מערכת החוטים, מאחר ולא מחברים את כל החוטים בבת אחת, אלא עובדים שלב אחר שלב, בודקים בחדר הבקרה, חוזרים וממשיכים לחבר את שאר החוטים עד לסיום העבודה, וכל זאת במטרה למנוע קצר בכל המערכת (ראה, למשל, תמונה מס' 4 המצור"ב).

7.ביום עבודה רגיל, התובע כורע על הברכיים כ-3-4 שעות על הרצפה.

8.כשהתובע נאלץ לעבוד בתא הטייס במסוק ועליו לפרק חלקים ולהרכיב חלקים אחרים במקומם, אסור לתובע להכניס כלים מעבר למה שהוא מחזיק בידיו, ואם חסר כלי, אז התובע קם ממצב הכריעה על הברכיים, יוצא מהמסוק ומביא את הכלי הדרוש, חוזר למסוק ממשיך בעבודתו, וכך חוזרת אותה צורת עבודה על עצמה כל העת.

9.במיכלי הדלק התובע עובד מאז שנת 2008 ולמרות שהוא משמש כמנהל עבודה, הוא ממשיך לעבוד בפועל כמו שאר עובדיו.

10.כשהתובע עוסק בהרכבה הוא יוצא מהמקומות הקטנים הללו ונכנס בחזרה בתדירות גבוהה מאוד, וזאת על מנת להביא חלקים לצורך ביצוע העבודה. התובע נאלץ לקום ולהתיישב בחזרה תוך כיפוף הברכיים בערך כל 5-10 דקות.

11.החלקים שהתובע צריך להביא הם חלקי פח ופריטי הרכבה במשקל שנע בין 5 ל-10 ק"ג.

12.העבודה עצמה מבוצעת כאשר התובע ישוב על הברכיים המכופפות, דבר הגורם להיווצרות לחץ ועומס גדולים יותר על הברכיים.

13.גם כאשר התובע עוסק בהרכבה, הוא עדיין נאלץ לכופף את הברכיים, על מנת להתיישב ולקום בערך כל 20-30 דקות, וזאת בגלל שרוב העבודה מבוצעת בגובה נמוך, כאמור לעיל.

14.במהלך יום עבודה התובע נאלץ לקום ולהתיישב אין ספור פעמים ביום והכל תוך כיפוף חוזר של הברכיים.

15.במהלך השנים 2005-2008 עבד התובע בחו"ל וביצע את אותה העבודה, אך באינטנסיביות ומהירות גדולים מאוד, תוך כיפוף ברכיים חוזר ונישנה בתדירות גבוהה יותר מאשר במפעל בישראל.

16.במהלך יום עבודה התובע נוהג להתכופף על ברכיו ולהתרומם למצב עמידה, וממצב עמידה להתכופף חזרה למצב של כריעה פעמים רבות ביותר. ההתכופפיות הרבות החוזרות ונשנות וההתרוממות ממצב של כריעה לעמידה ובחזרה גרמו לעומס רב על ברכי התובע ולפגיעה בשתי ברכיו, שאותה הוא מייחס לתנאי עבודתו וזאת על פי עקרון המיקרוטראומה.

17.בשלוש השנים האחרונות התובע קודם בתפקידו והיום הוא עובד באינטנסיביותנמוכה יותר.