אדוד נ' בן דוד ואח'

החלטה

1.בקשת הנתבעים 1 – 2 לביטול פסק דין שניתן בהיעדרם.

רקע

2.התובע הגיש ביום 9.12.10 כתב תביעה, ובו טען כי רכב שמכרו לו הנתבעים 1 – 2, מעוקל. משכך, תבע את החזר הסכומים ששולמו בגין הרכב, וכן שכ"ט עו"ד וריבית.

3.הנתבעים 1 – 2 לא הגישו כתב הגנה, וביום 17.5.11 ניתן נגדם פסק דין.

(יצוין כי פסק הדין ניתן גם נגד הנתבע 3, שביקש את ביטולו, והגיש כתב הגנה).

4. ביום 20.3.12 הגישו הנתבעים 1 – 2 בקשה לביטול פסק הדין.

5.ביום 30.4.12, במהלך ישיבת קדם המשפט, ולאחר דיון, הבקשה לביטול פסק הדין התקבלה.

באותה ישיבה קבעתי כי הנתבעים 1 – 2 יגישו כתב הגנה עד ליום 10.6.12, יוגשו תצהירי עדות ראשית, במועדים שנקבעו, וכן קבעתי את הדיון לקדם משפט נוסף ליום 6.12.12.

בנוסף, יצוין כי באותה ישיבה ב"כ הנתבעים 1 – 2 ציין כי הנתבע 1 מוכן לרכוש את הרכב במחיר שיקבע שמאי.

6.כתב הגנה לא הוגש על ידי הנתבעים 1 – 2 במועד שנקצב, ורק לאחר בקשה נוספת למתן פסק דין, ולאחר שבית המשפט לפנים משורת הדין נתן ארכה, הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 1 – 2.

7.לא הייתה הופעה של הנתבעים 1 – 2 בישיבה שהתקיימה ביום 6.12.12, ואף לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ולפיכך, ניתן נגדם פסק דין – בשנית.

8.באותו דיון, לנוכח תצהירי העדות הראשית שהגיש הנתבע 3, הסכימו הצדדים על הפסקת התובענה נגדו.

בקשת הנתבעים – 1 - 2

9.בבקשת הנתבעים נטען כי ביום 13.5.12 הנתבע 1 נפצע קשה בתאונת עבודה. עד ליום 30.12.12 היה מושבת ומטופל בתרופות חזקות. חרף פניות של בא כוחו, לא יכול היה לצאת את ביתו.

עוד נטען, כי תצהירי התובע הוגשו באיחור של כחודש, דבר שגרם לשיבוש ולבלבול באשר להבאת הראיות.

באשר לאי ההופעה לדיון, נטען כי חלה טעות משרדית ברישום התאריך ביומן הדיונים.

הנתבעים 1 – 2 הבהירו כי טענת ההגנה שלהם היא, כי לא הם מכרו את הרכב לתובע, אלא הנתבע 3. עוד הדגישו שקיימות להם טענות משמעותיות במישור הנזק, בשים לב לכך שהרכב היה בשימושו של התובע, ואף נותר בחזקתו.

תגובת התובע

10.התובע טען כי אין כל יסוד לבקשה לפיה הנתבע 1 (שהעובדות בידיעתו) לא יכול היה, מחמת סיבות רפואיות, להגיש את התצהיר מטעם הנתבעים.