אדהם אחסאן פדילה נ' רונן אהרפי

פסק דין

1.התביעה שבפני הינה לפיצויי פיטורים.

2.אין חולק כי התובע עבד בעסק של הנתבע מיולי 2005. במרץ 2008 הנתבע הקים חברה והעסק עבר לניהולה (חברת טקטונוף בניה ופיתוח בע"מ). על פי דברי התובע בדיון, לא היה כל שינוי בתנאי עבודתו עקב הקמת החברה ("עבדתי בדיוק באותו מקום גם אחרי שהוא עבר לחברה. התפקיד שלי לא השתנה ומי שהיה אחראי עלי לא השתנה. צורת העבודה נשארה אותו דבר").

מתלושי השכר עולה כי זכויות התובע, התלויות בותק במקום העבודה, כגון חופשה והבראה, לא נפגעו. כך למשל, בחודש העבודה האחרון בעסק (פברואר 08') עמד לזכות התובע יום חופשה אחד והוא מופיע בצבירת החופשה בתלוש מרץ 08', הוא התלוש הראשון שהוצא על ידי החברה. בדומה, בחודש יולי 2008, כארבעה חודשים לאחר הקמת החברה, שולמו לתובע דמי הבראה על פי ותק של שלוש שנות עבודה (ששה ימים).

3.למעשה, מבחינה עובדתית, התובע המשיך לעבוד בדיוק באותו מקום ובאותם תנאי עבודה, למרות שמקום העבודה עבר מיד ליד – מהנתבע לחברת טקטונוף בניה ופיתוח בע"מ. משכך, חל רצף במקום העבודה ואין זכאות לקבלת פיצויי פיטורים רק בשל העובדה כי הבעלות על מקום העבודה החליפה ידיים.

4.בכתב התביעה התובע טען כי חל סעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963. סעיף זה אינו רלוונטי מאחר שהוא עוסק במצב בו מקום העבודה השתנה ולאחר מכן היו חילופי מעבידים (דב"ע נד/ 3-62 מדינת ישראל – זינגר, פד"ע כז 391 (1994)). כאמור, מדברי התובע עולה כי לא היה שינוי במקום העבודה ומשכך - אינו חל בענייננו.

5.סוף דבר – התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך 1,500 ₪.

ניתן היום, ב' אב תש"ע, 13 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: