אד. תאנא בע"מ ואח' נ' זבולוני

החלטה

המבקשים הגישו בקשה לצירוף משיבים נוספים להמרצת הפתיחה וכן לצירוף מסמכים.

במסגרת תיק זה מתבררת תביעה שהגישו המבקשים ובה הם עותרים לצווי מניעה שעיקרם איסור על שימוש בחצר הבניין השייכת להם ברחוב מסילת ישרים 90, תל אביב ובניית תא שירותים וקיר בחנות שבבעלות המשיב וסמוכה לאותה חצר (להלן: "החנות"). מהתגובה אשר הגיש המשיב לבקשה לצו מניעה זמני, התברר שהמשיב איננו כופר בזכותה של המבקשת בחצר הבניין וטוען שהוא עצמו לא עושה כל שימוש בחצר, זולת במעבר המותר לו. מאידך, מכחיש המשיב כל מחויבות לבנייה בחנות כפי שמבקשת המבקשת.

בדיון שהתקיים ביום 1.7.13 ניתנה למשיב (שלא היה מיוצג) ארכה להגשת תגובה להמרצת הפתיחה והתיק נקבע להוכחות ליום 9.1.14.

בבקשה זו עותרת המבקשת לצירוף משיבים ומסמכים, צירוף שיביא לביטול ישיבת ההוכחות הקרבה ודחיית מועד הדיון.

תקנה 22 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") מסדירה את האפשרות לצירוף נתבעים בתביעה אחת וקובעת שצירוף נתבעים יעשה מקום בו מדובר במעשה או במעשים משותפים שאפילו אם הגישו תובענות נפרדות בגינם, הייתה מתעוררת שאלה משותפת בין אם משפטית או עובדתית. כאשר מלכתחילה לא צורף בעל דין כנתבע נוסף בתביעה, מאפשרת תקנה 24 בתקנות את הוספתו בכל שלב משלבי המשפט. במוקד בדיקתה של בקשה לצירוף נתבע, עומדת שאלת היעילות. די בזהות השאלות שבמחלוקת, בין עובדתית ובין משפטית, שבגינה נוח לדון בפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר צירוף לפי תקנה 22 ולהצדיק צירוף נתבע על דרך של תיקון כתב התביעה לפי תקנה 24 בתקנות.

הבקשה לצירוף משיבים מתייחסת לצירוף אמו של המשיב וכן לגב' גרסיס אלזה, בעלת דרכון זר.

לטענת המבקשת, מתצהיר התגובה של המשיב עולה שלטענת המשיב אמו היא זו שמשכירה את החנות וגב' אלזה היא זו ששוכרת את החנות ולכן יש חשיבות לכך שצו המניעה המבוקש יופנה גם אליהם.

מעיון בטענות המבקשים בהמרצת הפתיחה מתברר שכולן מופנות כלפי המשיב, הן בהיותו בעליה של החנות והן בהיותו צד להסכם שבמסגרתו שולם למשיב סך של 30,000 ₪. אין בהמרצת הפתיחה כל טענה כלפי אימו של המשיב (ככל הנראה ונוכח תגובת המשיב - קשישה כבת 90 הסובלת מנכות) ואף המשיב מאשר שהוא הוא הבעלים של החנות. אין בהמרצת הפתיחה אף טענה כלפי שוכרת החנות.

לטענת המבקשים טוען המשיב בתגובתו שאימו היא זו שחתומה על חוזה השכירות מול שוכרי החנות, אך לא ברור מה משמעות יש לכך אם המשיב הוא הוא הבעלים של החנות. אפשר ואמו נותרה בחוזה שכן הייתה בעלים קודם ואפשר שהיא שלוחה של המשיב, אך במצב זה לא ברור מדוע נדרשת נוכחותה בבירור המרצת הפתיחה.

כך גם ביחס לאותה שוכרת שממילא כל שיש לה הוא אשר יש למשיב והיא איננה יכולה לשכור יותר משיש למשיב כבעל החנות. צו המופנה למשיב ממילא יבהיר את מהלך הזכויות בחצר ויחייב את המשיב לפעול כך שהזכויות שהוא משכיר יותאמו לכך.

לפיכך, אינני סבור שהיעתרות לבקשה בצירוף אמו של המשיב (נוכח מצבה הגופני כאמור) או השוכרת (בעלת דרכון זר כאמור) תייעל את בירור המחלוקות. אינני מוצא מה צורך יש בהוספת משיבים אלו ובפרט לא כשנגד זאת עומדת דחייה ארוכה בבירור הטענות.

אשר למסמכים הנוספים, בתגובת המשיב לא הובאה כל התייחסות לפן זה בבקשה ולפיכך אני מתיר את הגשתם. באפשרות המבקשים להגיש תצהיר משלים בעניין המסמכים הנוספים בלבד עד ליום 7.1.14 והתצהיר המשלים יומצא למשיב בו ביום.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: