אגוזי נ' פודמסקי ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לפטור מאגרה.

עסקינן בתביעה שהגיש התובע (להלן:"המבקש") כנגד נתבעים 1-2 (להלן:"משיבים 1 ו-2") לביטול הסכם מכר בנוגע לבית מגוריו של המבקש, אשר לטענת המבקש נעשה תוך עושק, עורמה, כפייה, תרמית וניצול של המבקש.

3.נימוקי הבקשה שלפני מפורטים בתצהיר של המבקש. המבקש מצהיר כי אינו עובד. יש לו הכנסה מקצבת ביטוח לאומי ותגמול עפ"י חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957 בסך 2,800 ₪. בבעלותו רכב מסוג סובארו שנת ייצור 1988 והוא מגיש תביעה לביטול מכירת דירתו ברח' ישכון 26, ת"א. עוד מצהיר המבקש כי יש לו חשבון בבנק הדואר, אין לו ממי לגייס כספים – ילדיו לא בארץ ואין בני משפחה הסמוכים על שולחנו.

המבקש צירף מכתב מהמוסד לביטוח לאומי מיום 17.11.93 לפיו נקבעה לו קצבת נכות זמנית בשיעור 75% החל ביום 3.8.93 עד 1.1.94; אישור מהמוסד לביטוח לאומי מיום 1.11.11 לפיו נקבעו למבקש 80 אחוזי מוגבלות בניידות לצמיתות; אישור מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה, משרד האוצר, מדינת ישראל מיום 2.8.11 לפיו הוכר כנכה בשיעור 25% בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז – 1957 וזכאי לתגמול החל מיום 1.9.10.

4.המדינה המהווה את בעל הדין העיקרי בכל הקשור להחזר אגרה מתנגדת לבקשה. המדינה מציינת כי אין לה מידע מעבר למפורט בבקשה אך מעיון בבקשה עולה כי הבקשה נעדרת מסמכים מהותיים הדרושים להוכחת העדר יכולת כלכלית. המבקש לא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי וכי נמנע מלהוכיח כי עשה כל שעל ידו על מנת לגייס את סכום האגרה בתיק וכי אין בעובדה שילדיו מצויים בחו"ל כדי להעיד על אי יכולתם לסייע לו בתשלום האגרה.

5.המשיב 2 הגיב לבקשה וטען כי דין הבקשה להידחות. לטענת משיב 2, המבקש לא עומד בתנאים הדרושים לשם מתן פטור מאגרה. משיב 2 טוען כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי אין בידיו יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי התביעה חסרת בסיס ו/או סיכוי ממשי.

משיב 1 לא הגיב לבקשה. (ב"כ המבקש טען כי ב"כ המשיב 1 אמר לו כי אין בכוונתו להגיב- ראה "הודעת התובע" מיום 14/2/13).

6.בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי משיבים 1-2 ראו שהמבקש חי בגפו בתוך מחסן גרוטאות ויכולתו הכלכלית ידועה להם שהרי לטענתם, טיפלו לכאורה בתיק ההוצל"פ שלו. המבקש מציין כי חשבון המים ביוב עבור חודשים יולי אוגוסט 2012 שלו עומד על 26 ₪ וחשבון חשמל עבור חודשים יולי אוגוסט 2012 עומד על 165 ₪ ועפ"י חשבון ארנונה חב לעיריית ת"א יפו נכון ליום 18.6.12 סך של 24,648.81 ש"ח. המבקש מציין כי לא צירף דפי חשבון בנק הואיל ואין לו חשבון בנק ואחת לחודש הוא פודה בבנק הדואר את הקצבה ממנה הוא מתקיים. המבקש טוען כי לא פנה לבנק לבקש הלוואה מאחר וידע כי לא יקבל הלוואה בהעדר חשבון בנק.

7.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים כדלקמן:

א.בסעיף 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן:"תקנות אגרות") נקבע כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

ב.ברע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (24.10.12) נפסק מפי כב' הש' נ' הנדל כי:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009)). האיזון מיושם, בין ביתר, על ידי המנגנון הקבוע בתקנה 14 הנזכרת- פטור למעוטי יכולת כלכלית. הוראות מחוקק המשנה קובעות כי, על מנת להעניק פטור כזה, יש לשקול את מצבו הכלכלי של המבקש ואת מידת קיומה של עילת תביעה. אלה שני תנאים מצטברים".

ג.ממכלול החומר המונח בפני התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש בכי רע. העדר אסמכתאות כאלה ואחרות איננו משנה את תמונת המצב הכללית המתקבלת מתוך חומר הראיות, ולפיה המבקש אינו מסוגל לשלם את אגרת התביעה.

גרסת המבקש לא נסתרה ובנסיבות העניין שלפני, יש בידי לקבלה.

בנסיבות אלה, מתמלא התנאי הראשון לקבלת פטור מאגרה.

ה.באשר לקיומה של עילת תביעה, על פניו, מעיון בכתב התביעה, לא ניתן לשלול קיומה של עילת תביעה אפשרית. עדיין לא הוגשו כתבי הגנה, ובשלב הנוכחי, עניין זה נבחן לפי הכתוב בכתב התביעה.

ו.אשר על כן, ניתן פטור מאגרה כמבוקש.