אגבריה נ' מדינת ישראל

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים

לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום לאחר שבוצעה בו עבירה של נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש.

לטענת המבקש הרכב רשום על שמו, אך הוא כמעט ואינו עושה בו שימוש ומי שנוהג בו הינם בני משפחתו ובעיקר אחיו ואביו. לטענתו לא ידע דבר הודעת איסור השימוש ברכב מאחר וזו ניתנה לאחיו שלא יידעו ולא מסר לו דבר הודעת איסור השימוש. בנוסף טען כי הרכב משמש את בני משפחתו ובעיקר את אמו החולה הזקוקה להסעות שבועיות לבית החולים לצורך טיפולים.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את המבקש ואביו ושקלתי את האמור בבקשה וטעוני הצדדים, אני סבור כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים הבאים.

במהלך הדיון הסתבר כי למרות שהמבקש הינו הבעלים של הרכב, התיר את השימוש בו מבלי לברר באם קיים רישיון רכב תקף.

מחובתו של בעל רכב לברר קיומו של רישיון רכב תקף ובוודאי שאינו יכול להתיר לאחרים לנהוג בו מבלי לברר זאת. משלא עשה כן נטל סיכון כי של ממש, כי תינתן הודעת איסור שימוש ביחס לרכב.

ואם לא די בכך גם כאשר החליט לנהוג ברכב, לא בירר באם הרכב מורשה ומה מצבו. אם היה עושה כן, היה מגלה כי אין לרכב רישיון תקף, ויש להניח שאף היה מגלה כי ניתנה הודעת איסור שימוש ביחס לרכב.

מן האמור לעיל עולה, כי המבקש לא פעל באחריות ובשליטה הנדרשים מבעליו של רכב.

מדובר בעבירה חמורה המחייבת את הורדת הרכב מהכביש ואיסור השימוש בו, ולא מצאתי כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל.

לא נעלמה מעיני טענת המבקש באשר למצבה של אמו החולה. בהקשר זה הסתבר במהלך הדיון, כי למשפחה רכב נוסף בו ניתן לעשות שימוש לצורך הסעתה במידת הצורך.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: