אגבאריה ואח' נ' אבו ואסל ואח'

פסק דין

1.התובעים הינם בעלים ונהג של רכב ניסאן מקסימה (להלן: "הניסאן") ונתבעת 1 היתה הבעלים ו/או הנהג של רכב מסוג "גולף" (להלן "הגולף"). הנתבעת 2 הינה המבטחת של רכב ה"גולף".

ע"פ כתב התביעה, בתאריך 26.3.10 במהלך נסיעה בכביש מס' 65, פגע רכב ה"גולף" ברכב הניסאן מאחור ודחף אותו לכיוון גדר ההפרדה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע הנזקים כמפורט בכתב התביעה כאשר לטענת התובע התאונה היתה באשמת נהגת ה"גולף" הכל כמפורט בכתב התביעה.

2.בכתב הגנה מתוקן שהוגש בשם הנתבעות מאשרות הנתבעות שאכן ה"גולף" נסע בנתיב שמאלי מאחורי רכב התובעים. ע"פ כתב ההגנה המתוקן, בסמוך לצומת מי עמי, סטה רכב צד ג' לעבר מעקה הבטיחות לאחר שרכב התובע פגע במעקה הבטיחות, חזר לנתיב השמאלי

ופגע ברכב של הנתבעת. הנתבעת לטענתה ניסתה לסטות ימינה אך רכב התובע פגע בצד השמאלי של הרכב ונגרמה התאונה.

בהמשך כתב ההגנה חולקים הנתבעים על הנזק הנטען שכן מדובר ברכב בעל סחירות נמוכה ואין התייחסות למצבו הקודם של הרכב. כן מוכחשים הנזקים בגין שכ"ט שמאי, שכ"ט עו"ד ונזקים נוספים.

3.בדיון שהתקיים בתאריך 24.3.11 הוסכם כי יינתן פסק דין ע"פ סעיף 79 א' בכפוף להגשת סיכומים ע"י הצדדים.

אציין מיד שהוגשו סיכומים ארוכים ביותר שלא לצורך, מה עוד שמדובר בתביעה קטנה תוך שמוסכם שיינתן פסק דין ע"פ סעיף 79 א'.

4.לעניין האחריות לתאונה, השאלה הדורשת הכרעה היא האם אכן מדובר בתאונה שנגרמה בגין אי שמירת מרחק של רכב הגולף מרכב הניסאן או שאכן מדובר בתאונה שנגרמה עקב סטיית הניסאן לכיוון מעקה הבטיחות, פגיעה בו והיזרקות הניסאן כתוצאה מכך לעבר רכב הגולף שנסע בסמוך לו.

למעשה גרסת הנתבעת היא שעובר לתאונה סטה רכב התובעים לכיוון מעקה הבטיחות וכאשר חזר לכביש פגע ברכב הנתבעת בצידו השמאלי הקדמי.

לא ברור לי כיצד גרסה זו מתיישבת עם העובדה שהיתה פגיעה בחלק האחורי של ה"ניסאן" שכן לגרסת הנתבעים לא היתה כלל פגיעה בחלק האחורי של הניסאן.

בתיק זה הוגש דו"ח שמאי אשר קובע באופן חד משמעי שהיו שני מוקדי נזק לתאונה, כאשר אחד מהם הינו פגיעה בחלק האחורי של הניסאן.

אני דוחה את טענת הנתבעים בסיכומים שלו אכן היתה פגיעה באחורי הניסאן ע"י חזית הגולף, נזקי הגולף היו משמעותיים יותר. המדובר בתאונה בין שני כלי רכב שנסעו האחד אחרי השני ובנסיבות אלה, בהחלט אפשרי הוא שהפגיעה של ה"גולף" באחורי הניסאן, לא התבטאה בנזק כבד לגולף ודי בדחיפה קלה כדי לגרום ל"ניסאן" לסטות מכיוון הנסיעה לצד הדרך.

חוות דעת השמאי לגבי נזקי הניסאן מאחור לא נסתרה ולא הופרכה ועל כן אני קובע שאכן עובר לפגיעת הניסאן במעקה הבטיחות היא נפגעה ע"י הגולף מאחור וכתוצאה מכך סטה לכיוון מעקה הבטיחות.

בנסיבות אלה, אחראית הנתבעת 1 לאירוע התאונה בגין אי שמירת מרחק ונהיגה בחוסר זהירות.

5.ועדיין השאלה היא מה הם נזקי התובעים.

ע"פ דו"ח השמאי, הנזק לניסאן עמד על 30,600 ₪ ולסכום זה זכאים התובעים.

כן נתבעים שכ"ט שמאי ונזקים נוספים בסכום של כ -6,000 ₪ נוספים. מאחר וסכום התביעה עומד ע"ס 31,200 ₪ וגם אם אקבל את טענת הנתבעים לגבי הנזקים המוגזמים, הרי וודאי שסכום של 600 ₪ ולו בגין חוות דעת שמאי בלבד מעבר לסכום הנזק ע"פ דו"ח שמאי הינו סכום סביר.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הסכום של 31,200 ₪.

סכום זה ישולם לתובעים ביחד ולחוד תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.