אגאי נ' אליהו חברה לביטוח בעמ

פסק דין

מבוא ותמצית טענות הצדדים

התובע יליד 2.11.68 הגיש תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים מיום 26.3.08.

על פי הנטען בכתב התביעה, כתוצאה מהתאונה, ספג התובע חבלות בגופו והכרתו אבדה. בבדיקה אובחנו אצלו שבר באף עם בלט לשמאל, סטייה עזה של המחיצה לימין וחתך באף. התובע לא אושפז ושוחרר לביתו לאחר קבלת טיפול תרופתי וימי מחלה.

ביום 30.3.08 שב התובע לבית חולים עקב כאבים עזים ואובחנה אצלו בין היתר רגישות במישוש בית החזה. בנוסף התברר, כי האף עדיין סוטה לשמאל עם נפיחות ורגישות עזה במישוש, סימני שבר וסטייה קשה במחיצת האף לימין. בהרדמה מקומית בוצעה רפוזיציה וקיבוע של האף על ידי גבס והומלץ על המשך חופשת מחלה, נטילת משככי כאבים והמשך מעקב רפואי.

לטענת התובע, מאז התאונה הוא ממשיך להיות מטופל בקופת חולים עקב הכאבים והמגבלות מהם סובל. בנוסף, הוא סובל מכאבי ראש, כאבים באף, תחושת זרמים באף ונזלת כרונית. לתובע נותרה צלקת בגשר האף, מחיצת האף סוטה לימין וקיים גודש בריריות האף ודימום אפי. עוד טוען התובע, כי כתוצאה מהתאונה, הוא אף סובל מבעיות נפשיות וכן כתוצאה מהפגיעה בפניו, החלו לזוז וליפול שיניו וכן נגרמו לו שברים בשיניים.

לטענת הנתבעת, פגיעת התובע הייתה קלה וחולפת. בנוסף, טענה, כי מצב התובע הינו תולדה של מצבו עובר לתאונה. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התאונה בה נפגע התובע הינה תאונת עבודה ועל כן על התובע למצות זכויותיו במל"ל ומכל סכום שייפסק לזכותו יש לנכות את הכספים שקיבל או יקבל מהמל"ל.

ראיות הצדדים

מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע, בנו גל אגאי (להלן:"גל") וגרושתו גב' אילנית אגאי (להלן:"אילנית"). המצהירים נחקרו על תצהיריהם. בנוסף, הוגשו מסמכים בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים מטעמו לבחינת מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה, בתחום אף אוזן גרון, בתחום הפסיכיאטרי, ובתחום פה ולסת.

המומחה בתחום אף אוזן גרון פרופ' גולץ בדק את התובע וקבע על פי חוות דעתו, כי לתובע נותרה סטייה קלה של מבנה האף החיצוני לשמאל וסטייה קלה של מחיצת האף לימין עם היצרות קלה של מעבר האוויר בצד זה. המומחה מציין, כי ההפרעה בנשימה היא קלה בלבד. עוד מצא המומחה, צלקת בצורת האות V הפוכה בשורש האף שבין הגבות. הצלקת מעט שקועה, לא דבוקה ולא גורמת לכל עיוות בצורת האף. המומחה אף מצא צלקות נוספות באיזור המצח שאינן קשורות לתאונה. המומחה קבע לתובע נכות בשיעור 10% בגין שינוי קל בצורת האף החיצוני עם הפרעה קלה בנשימה דרך האף. המומחה מצא שלא להקנות נכות בגין הצלקת בגב האף. המומחה המליץ לתובע לבצע ניתוח קוסמטי של סטיית האף החיצוני ושל סטיית המחיצה. עלות ניתוח כזה במסגרת בית חולים היא 4,500 ₪.

המומחה בתחום הנפשי ד"ר אמיר בן אפרים קבע בחוות דעתו, כי התאונה גרמה לתחלואה שבתחילה אופינה בסימנים של PTSD ואחר כך קיבלה ציביון של הפרעת הסתגלות. להפרעת ההסתגלות היו מרכיבים שחלקם אינם קשורים לתאונה כגון מצב כלכלי, משפט על אלימות ובעיות עם ילדיו. המומחה קבע, כי נותרה לתובע נכות בתחום הנפשי בשיעור כולל של 10% לצמיתות, כאשר 2/3 מנכות זו יש לייחס לתאונה ו- 1/3 לגורמים שאינם קשורים לתאונה. עוד קבע המומחה לתובע נכות זמנית בשיעור 20% מיום התאונה ועד לסוף חודש דצמבר 2008. המומחה מציין בחוות דעתו, כי יתכן והתובע יהיה זקוק לטיפול תרופתי נגד דיכאון אשר ניתן במסגרת קופת חולים. אם הטיפול ניתן באופן פרטי, אזי עלותו מורכבת ממעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים בעלות של 700 ₪ ומחיר התרופות כ- 150 ₪ לחודש.

המומחה בתחום פה ולסת פרופ' דב לאופר קבע, כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות בעקבות התאונה. המומחה קבע, כי כתוצאה מהתאונה נשברו לתובע 4 כתרי חרסינה בשיניים קדמיות של לסת עליונה והוא זכאי להחזר העלות של ביצוע 4 כתרים בסכום של 7,200 ₪ והעלות העתידית של הטיפולים הנ"ל יסתכמו בסכום נוסף של 14,400 ₪ בניכוי היוון, לפי 7,200 ₪ כל 12.5 שנה, היינו פעמים נוספות.

דיון ומסקנות

מחלוקת ראשונה שנתגלעה בין הצדדים הינה בשאלה, האם התאונה בה עסקינן, הייתה בדרכו של התובע לעבודתו ומשכך מדובר בתאונת עבודה.

לטענת התובע, במועד התאונה עבד כעצמאי והפעיל מזנון דרכים בצומת התשבי.

הנתבעת טוענת, כי התובע נפגע בדרכו לעבודתו מאחר ובעת התאונה, היה בדרכו למזנון הדרכים שהיה בבעלותו ועל כן חזקה שנסע לעבוד.

התובע מכחיש, כי התאונה התרחשה בעת שנסע על מנת לעבוד.

התובע העיד, כי יום לפני התאונה עזב את הבית (עמ' 24 ש' 11). ביום התאונה הגיע למזנון בשעה 06:00 בבוקר ובשעה 08:00 החליף אותו בנו. התובע עזב את המזנון בשעה 08:00 בבוקר ונסע לטבעון לדירה אותה שכר בעקבות החלטתו לעזוב את הבית וזאת לצורך סידורים שונים (עמ' 24 ש' 12-34, עמ' 25 ש' 1-14). התובע המשיך ותיאר, כי לאחר שסיים את סידוריו תכנן לנסוע ליקנעם ובדרך לעצור במזנון על מנת לשוחח עם בנו שעבד שם אותה עת בעקבות עזיבתו את הבית (עמ' 26 ש' 1-5). התובע הכחיש שהיה בכוונתו לעזור לבנו אם היה שם עומס וחזר וטען, כי לא הגיע למקום במטרה לעבוד (עמ' 26 ש' 11).

גל אישר שהגיע להחליף את אביו בשעה 08:00 בבוקר יום התאונה וכי אביו נסע לסידורים בטבעון והתכוון לשוב בסביבות השעה 11:00 על מנת לשבת לדבר איתו (עמ' 33 ש' 21-25 וש' 31-33).