אברס נ' עבאדין

פסק דין

התובע תובע מן הנתבע סך של 12,428 ₪ בגין נזקים שגרם הנתבע לדלת ביתו של התובע.

התובע טוען כי הנתבע היה בעבר עובד של חברה שבניהול התובע. הנתבע עזב את העבודה ואולם הוא טוען שפוטר ומגיעים לו כספים מהחברה של התובע או מהתובע אישית. בגין כך, הגיש הנתבע תביעה נגד התובע שמתבררת בבית הדין לעבודה. לפני הגשת התביעה ביקש הנתבע למסור לתובע מכתב דרישה ולצורך כך התייצב הנתבע בדירת התובע, ביום שישי ה- 28.5.10, על מנת למסור את המכתב. הנתבע הגיע תחילה בסביבות השעה 07:00 ודפק בפראות על הדלת. התובע לא היה בבית. הנתבע חזר שוב בסביבות השעה 18:15 והחל לדפוק שוב על הדלת ולצלצל בפעמון עד שהפעמון נשרף. בשלב זה עבר הנתבע לדפיקות אלימות ביותר בדלת תוך שהוא אוחז כלי מתכתי חד וממשיך להכות שוב ושוב בדלת. התובע הזמין משטרה שעצרה את הנתבע וגבתה ממנו עדות. לטענת התובע, כתוצאה מהדפיקות האלימות ניזוקה דלת הכניסה לביתו. התובע המציא חוות דעת שמאי לפיה עלות תיקון הדלת, כולל פירוק והרכבה היא 7,830 ₪ או עלות התקנת דלת חדשה 8,200 ₪. התובע תובע סכום זה וכן הוצאות בגין הפסד ימי עבודה בסך 2,000 ₪ וכן 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש והכל בצירוף שכ"ט שמאי 12,128 ₪.

הנתבע טוען כי אמנם הגיע לביתו של התובע במועד הנזכר כדי למסור לתובע מכתב שכתב עבורו מנהל הסתדרות העובדים במזרח ירושלים. המכתב נכתב בשל כספים שהתובע נותר חייב לנתבע בגין תקופת עבודת הנתבע אצל התובע. לדבריו, אותו נציג הסתדרות אמר לו שהוא חייב למסור את המכתב ישירות לתובע ולא למישהו אחר עבורו. הנתבע הגיע בשעות הבוקר ודפק בדלת שלא נפתחה ולאחר שהוא ראה שרכב התובע לא נמצא ליד הבית, הוא עזב את המקום. אחה"צ הגיע שוב, דפק בדלת וכשזו לא נפתחה והוא ראה שרכב התובע נמצא ליד הבית, המשיך לדפוק בדלת. לדבריו, מדובר בדפיקות ביד בלבד ולא בחפץ אחר כלשהו. התובע הזמין משטרה וכשהגיעה המשטרה הנתבע מסר להם את המכתב שביקש למסור לתובע והם אמרו לו לשלוח את המכתב בדואר. לבקשתו השוטרים לקחו אותו עד קניון מלחה ומשם לקח מונית לביתו.

התובע והנתבע העידו בפני כאשר כל צד חוזר על טענותיו. התובע העיד כי ראה את דפיקות הנתבע הנטענות דרך העינית בלבד. לדבריו, הוא היה בבית למטה ולא שמע כלל את הדפיקות עד ששכן שלו הסב את תשומת ליבו לדפיקות החזקות. אז הוא עלה לקומה העליונה שבה דלת הכניסה ושמע את הדפיקות וראה את צורת הדפיקות המלמדת על דפיקות עם מכשיר חד ולא רק באצבע.

הנתבע חזר על גרסתו לפיה מדובר בדפיקות באצבע בלבד. לדבריו, הוא החזיק ביד את צרור המפתחות שלו על מנת לשחק איתן בזמן שהוא ממתין לפתיחת הדלת אך הדפיקות היו ביד בלבד. הנתבע נשאל על כך שבחקירתו במשטרה הודה שדפק גם עם הטבעת של מחזיק המפתחות והנתבע השיב שלא אמר זאת לשוטר ולכן הוא גם לא הסכים לחתום על ההודאה כיוון שלא התאפשר לו לקרוא אותה בעזרת דודו שקורא עברית. מכל מקום, התיק במשטרה בקשר לתלונה שהגיש התובע נסגר מחוסר ראיות.

עיינתי בטענות הצדדים ובאתי למסקנה שיש לדחות את התביעה. מתוך דוח השמאי שצורף נראה כי מי שסיפר לשמאי על האירוע אמר לו שהדפיקות היו באמצעות אולר (ראו סעיף יא' לחוות דעת השמאי). ברור מהעדויות שהדפיקות לא נעשו באמצעות אולר. לטעמי, גם אם תתקבל גרסת התובע לפיה הנתבע דפק, בנוסף לדפיקה באצבע, אם טבעת מחזיק המפתחות אין בדפיקה כזו כדי לעשות את הנזקים הנטענים בחוות הדעת. השמאי סבר שמדובר בדפיקה באולר לכן ניתן היה לשייך את מצב הדלת למעשה הנתבע ואולם כאשר מדובר בדפיקה עם טבעת המפתחות לא נראה שיכול להיגרם נזק כפי שטוען התובע ובוודאי שלא כל הנזק. השמאי מציין בסעיף יב' לחוות הדעת שהוא מצא בדלת "עשרות פגיעות מחפץ חד על פורניר העץ, בעומקים שונים וכן ישנן מספר שריטות" (ההדגשה שלי ג.א.). מתוך העדויות ברור שהנתבע לא דפק עם חפץ חד, לכן המסקנה שהיא שהפגיעות בחפץ חד אינם פגיעות שעשה הנתבע. התובע עצמו לא טען שהנתבע דפק עם חפץ חד, כמו כן המשטרה כשהגיעה לא מצאה כל חפץ חד אצל התובע.

בנוסף לאמור, השמאי מציין כי בדלת היו שריטות, מדובר בדלת שהיתה מורכבת בביתו של התובע כ- 3 שנים לפני היום הרלבנטי לתביעה, וסביר להניח שבמשך 3 שנים נגרמים שריטות לדלת. לא ניתן להסיק שהנתבע הוא אשר עשה את השריטות ובוודאי לא את כולן. בנוסף לאמור, השמאי מציין פגיעה בצילינדר, דבר שלא צוין כלל בעדותו של התובע.

התוצאה היא איפוא שלא הוכח שהפגיעות שראה השמאי בדלת הן תוצאה של מעשי הנתבע ובוודאי לא כולן.

נראה כי תביעה זו נולדה כדי להיות "משקל נגד" כנגד התביעה שהגיש הנתבע בבית הדין לעבודה ואולי על מנת לגרום לו לבטל אותה.

למרות הדחייה, אינני מחייב את התובע בהוצאות, שכן מתוך הודאת הנתבע במשטרה עולה שייתכן במסגרת הדפיקות הנתבע פגע גם עם הטבעת של המפתחות שלו בדלת ולפיכך ייתכן בהחלט שחלק מהשריטות (להבדיל מהמכות במכשיר החד) מקורן בדפיקות הנתבע על הדלת.

התוצאה היא שהתביעה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: