אברהמי נ' אשכנזי

פסק דין

רקע

1.התובע, אלי אברהמי (להלן- אברהמי), הגיש בקשה לביצוע שטר על סך 250,000 ₪ שמועד פרעונו 23.3.06, נגד הנתבע, אברהם אשכנזי (להלן- אשכנזי).

הראיות

גרסת התובע

2.בתצהירו טען אברהמי שעניינו של התיק מעשה נוכלות ומרמה חמור מצד הנתבע כלפיו. נטען שהנתבע מנסה להציג את עצמו כאדם תמים "אולם מדובר באדם תחמן וערמומי אשר אהבתו ל'ביזנס' - עסקים, זורם בעורקיו". נטען שההכרות בינו לבין הנתבע נוצרה בעקבות הלוואה שנתן ל"שותף עסקי" של הנתבע בשם יצחק בריל כאשר הפגישה הראשונה בין התובע לבין הנתבע נערכה במשרדו של עו"ד קליין ביוזמת בריל והנתבע שם הציג עצמו כיזם עסקי גדול. נטען שעו"ד קליין נכח בישיבה.

3.נטען שביום 8.9.05 נתן התובע הלוואה ליצחק בריל לתקופה של 30 ימים כאשר בריל אמר שיתן לתובע 3% ריבית שבועית בגינה, הצעה שנראתה לתובע כדאית. בריל לא היה מסוגל לפרוע את ההלוואה במועד או לאחר מכן. בריל הבטיח שיחזיר את הכסף באמצעות עסקים אחרים בקרקעות שהוא נסה למכור. התובע הסכים להמתין. בריל התקשר אליו יום אחד וסיפר שהצליח למכור קרקעות ושיוכל להחזיר חלק מהכסף באמצעות הרוכש. בריל טען שנפגש במשרדו של קליין בחודש מרץ עם הרוכש, התקשר אליו לפני הפגישה ואמר שמחר התובע יקבל 250,000 ₪ במזומן. ביום 2.3.06, הגיע התובע למשרדו של עו"ד קליין וראה את הנתבע לראשונה. בריל הכיר ביניהם וטען שהנתבע הוא יזם של קרקעות ויתן לו במזומן 250,000 ₪. נטען שהנתבע הוציא פנקס שיקים מול כל הנוכחים (עו"ד קליין, בריל והתובע) ורשם שיק על סך 250,000 ₪, אולם רשם גם תאריך פרעון דחוי בכ- 20 ימים. התובע טען שלא הסכים לקבל את השיק הדחוי אז בריל שאל את הנתבע מדוע הוא רושם כך וכי "קבענו שתתן את השיק מזומן". הנתבע השיב שמשתחרר לו פקדון ואין הוא רוצה להיות לחוץ. מדובר בשיק נשוא התובענה.

4.התובע טען שהנתבע נתן לו את השיק כדין ושהטענה שהתובע הינו שותפו של בריל הינה שקר וכזב. התובע ביקש שהטענה שהשיק ניתן כבטחון בלבד תדחה וטען שכפי שתיאר השיק ניתן לו לפרעון חוב וללא תנאי. התובע צרף נספח ת/2 לתצהירו שם נמצא צילום השיק ורשום תחתיו "פרעון השיק הנ"ל יהיה על חשבון חובו של בריל יצחק שלבטחונו ישנם שיקים בידי וכן שטרי בטחון בידי עו"ד מנחם קליין" אשר חתום, כביכול, על ידי התובע.

5.נטען שלאחר שהשיק הופקד וחזר, הבין התובע שהנתבע הונה אותו בשיתוף עם יצחק בריל. התובע טען שקודם למועד הפרעון התקשר אליו הנתבע וביקש לא להפקיד את השיק כי יש לו בעיות בשחרור הכסף, אך חזר והבטיח שאין לתובע מה לדאוג. התובע טען שמשך מספר חודשים חזר הנתבע והתקשר אליו וביקש לא להפקיד את השיק וכל פעם הבטיח שישלם את חובו. התובע טען שבידיו הקלטות ותמלולים המוכיחים את טענותיו. יום אחד קיבל שיחת טלפון מהנתבע במסגרתה ביקש הנתבע לאסוף אותו מתחנת הרכבת בהרצליה על מנת שיסעו יחד למשרדו של עו"ד קליין היות ויש לו הצעה חדשה להציע לתובע. במשרדו של עו"ד קליין הציע הנתבע לחלק את השיק לשני תשלומים של 125,000 ₪ כל אחד כאשר הראשון יפרע לאלתר והשני ירשם לתאריך דחוי של חודש. הנתבע התנה את ההסדר בהחזרת השיק הראשון. התובע לא הסכים ואמר שיחזיר את השיק לאחר ביצוע התשלום הראשון. התובע טען שטענותיו של הנתבע בתצהירו מופנות כלפי בריל ולא כלפיו. נטען שהובאו דוגמאות ממקרים אחרים שאינם רלוונטיים.

6.בחקירתו הנגדית אישר התובע שהינו עצמאי ומחזיק חנות למוצרי חשמל. הוא טען שהקשר שלו עם בריל מוגבל למסירת כסף אליו בעצת עו"ד קליין. הוא סיפר שלקח הלוואה דרך קליין על מנת שלא למכור את הבית של אחיו ז"ל על מנת לכסות את חובות עזבונו. היות ובסופו של דבר הבית לא נרכש על ידי התובע כספי ההלוואה עדיין עמדו לרשותו. קליין ידע זאת אז הוא הציע לתובע להלוות כסף לבריל (עמ' 6, ש' 3 – 7). התובע אישר שהלווה כסף פעם אחת קודם לבריל, בסך 10,000 ₪ (עמ' 6 ש' 14 – 16). התובע טען שהתברר שבדיעבד נתן בריל את הכסף לבת זוגו. התובע טען שהוא נתן את ההלוואה לבריל באמצעות שיק פתוח (עמ' 7 ש' 6). התובע טען שבריל לקח את הכספים בשלבים וכי 157,500 ₪ ניתנו על פי ההסכם נספח ט' ו- 50,000 נוספים ניתנו מחוץ להסכם (שם, ש' 9 – 13). נטען שהשיק נפדה 3 ימים אחרי שבריל קיבל אותו. התובע לא היה מסוגל להראות את הפדיון בבנק שלו (שם, ש' 17 – 20). התובע עוד טען שהיות ובריל לא החזיר לו את הכסף הוא נאלץ לקחת הלוואה בשוק האפור (עמ' 8 ש' 16 – 24). הוא טען שאינו מכיר את נספח ו' שצורף לתצהיר הנתבע (נספח ו' הינו הסכם בין אשכנזי לבריל לפיו אשכנזי אמור להעביר לבריל המחאת בטחון עבור עסקה לרכישת מקרקעין בעתלית). רשום בנספח ו' כי לבריל שותף בשם אברהמי ומוסכם בין הצדדים שתוצא המחאת בטחון בסך 250,000 ₪ ישירות על שמו של אברהמי. התובע טען שהוא מכיר את נספח ז' ושהוא ראה אותו ביום שבריל נתן לו את השיק. בנספח ז' רשם לכאורה אברהמי את מה שצויין לעיל. התובע טען שכתב היד בנספח ז' שייך לעו"ד קליין ושהחתימה היא שלו (עמ' 10 ש' 7). ב"כ הנתבע עימת את התובע עם הטענה שכאשר השיק של אשכנזי ניתן לו ידע התובע שלקרקע בעתלית יש שותפים ושנחתמים הסכמי אופציה עם בעלי הקרקע ובמידה והעסקה לא תצא לפועל רק אז בריל יהא רשאי להעביר את השיק אליו (לתובע). אברהמי הכחיש אפשרות זו וטען שלא היה מקבל את השיק אם לא היה יודע שהנתבע ישלם לו כי היה לחוץ בעקבות חוב לשוק האפור (עמ' 10 ש' 13 – 17). התובע טען שאשכנזי הגיע בתור שותף של בריל לפגישה (עמ' 10 ש' 26). התובע טען שאין הוא יודע מדוע בריל לא לקח את השיקים לפקודתו (עמ' 11 ש' 12 – 13). התובע חזר וטען שהשיק נמסר לו ביום 2.3.06 (עמ' 11 ש' 24). התובע הכחיש שידע שבריל נכנס להליכים של פשיטת רגל (עמ' 12 ש' 3 – 4).

גירסת הנתבעת

7.בתצהירו טען אשכנזי שנפל קורבן יחד עם אנשים רבים אחרים למעשה עוקץ של בריל. נטען שמדובר בתרגיל עוקץ בקרקעות אגב שימוש במסמכים מזוייפים. הנתבע טען שהינו מהנדס בהשכלתו ועוסק בפיתוח הנדסי טכנולוגי וכי אין לו קשר לשוק האפור. הוא טען שאת בריל הכיר במסגרת רכישת מקרקעין חקלאיים שאמורים היו לפי המסמכים שהציג לו בריל לעבור שינוי יעוד לקרקע מסחרית. הנתבע פנה אל בריל, כמו רבים אחרים, בעקבות מודעה שפורסמה בעתון. הוא טען שהוצגו לו (ולקרבנות נוספים) מצגי שווא ושהוציא מאות אלפי דולרים לרכישת קרקע חקלאית חסרת ערך. הנתבע טען שהתובע הינו שותפו של בריל לכל דבר ועניין. הוא טען שבריל הביאו למצב בו איבד את כל הונו וחסכונותיו.

8.בקשר לעסקאות המקרקעין טען הנתבע שבריל מכר לו קרקע חקלאית במספר מקומות בארץ והוא ניסה למכור זכות בעלות בגוש 10533 חלקה 24 בעתלית. הנתבע טען שלקרקע בעלים נוספים ללא הסכם שיתוף ביניהם. בריל הציע לו לרכוש את כל הקרקע ולהפוך לבעלים יחידים. מדובר היה ברכישת חלקו של בריל ואת חלקם של שאר בעלי המקרקעין כאשר בריל אחראי על ביצוע העסקה. בריל התכוון כפי שנמסר לנתבע להשיג מכל בעלי הקרקע הסכמי אופציה בהם יתחייבו למכור לנתבע משך 30 יום את חלקם. נחתם בנדון הסכם אופציה ביום 29.1.06 בו העניק בריל לנתבע אופציה לרכוש את זכויותיו בחלקה.

9.נטען שבריל דאג לארגן הסכם אופציה נוסף עם בעל זכויות בשם דורי כליפא. הנתבע טען שבריל טען בפניו שהוא מנסה לארגן הסכמי אופציה עם כל בעלי הקרקע. הסכם אופציה ד' שצורף לתצהיר נחתם ביום 29.1.06 על ידי הנתבע ועל ידי בריל. הנתבע ציין שהיה כבר מסובך עם בריל באותו זמן כאשר בריל טען שמה שמעכב את שינוי היעוד הינה העובדה שאין הסכמי שיתוף בין הבעלים ובריל הבטיח כי כאשר הנתבע יהיה בעלים יחיד, יוביל העניין לשינוי יעוד מהיר והפיכת הקרקע לשטח מסחרי. הנתבע טען שבריל דרש ממנו ביחד עם חתימת ההסכם ד' שינתן לו שיק למשמורת כחלק מהסכם האופציה עמו עד שבריל ישיג הסכמי אופציה עם שאר הבעלים ועד שהנתבע יודיע לו אם החליט לממש את האופציה מול בריל. הנתבע טען שבמידה והיה מחליט שלא לממש את האופציה, השיק היה צריך לחזור לחזקתו וכך גם במידה ובריל לא יצליח להשיג הסכמי אופציה עם כל הבעלים.

10.נטען שבאותה דרך נהגו במקרה של כליפא שהוזכר לעיל כאשר הנתבע נתן לכליפא שיק למשמורת על סך 376,000 ₪ ונכתב שהשיק ניתן על מנת להבטיח עסקה במקרקעין. נטען שזמן פרעונו של השיק ה/1 שהוזכר לעיל הינו סמוך לזמן פרעון של השיק נשוא ההליך כאן ומהווה ראיה לכך שבריל אמור היה להשיג הסכמי אופציה זהים עם כל בעלי החלקה.

11.הנתבע טען שלאחר מספר ימים נפגש עם בריל על מנת לתת לו, כפי שנתן לכליפא, שיק למשמורת על סך 250,000 ₪. הנתבע טען שאמר לבריל שירשום על השיק ל"מוטב בלבד" כפי שעשה עם כליפא. נטען שבריל ביקש שאת השיק למשמורת ירשום הנתבע לפקודת אברהמי היות והוא (בריל) מוגבל בבנק ואין לו דרך להפקיד את השיק אם ירשם שהינו למוטב בלבד.

12.הנתבע טען שבריל טען בפניו שהוא, בריל, לקח הלוואה מאברהמי ובמידה והרכישה תצא לפועל, ממילא הכספים תמורת הזכויות בחלקה יועברו לכיסוי חובו כלפי אברהמי. נטען שבאותו מעמד נערך הסכם ו' הקובע שהואיל והנתבע אמור להעביר לבריל המחאות בטחון והואיל ובריל שותף עם אברהמי, מוסכם שהמחאת הבטחון תוצא ישירות על שמו של אברהמי (מסמך ו' לתצהיר הנתבע). נטען שכך הוצג אברהמי כשותפו של בריל.

13.נטען שביום 2.3.06, מספר ימים לאחר עריכת מסמך ו', הנתבע נפגש במשרדו של עו"ד קליין עם בריל ואברהמי. באותו זמן עניין רכישת החלקה בעתלית עמד עדיין על הפרק. בריל הכיר לנתבע את אברהמי ולאחר מכן הנתבע רשם את השיק לפקודת אברהמי כאשר אברהמי מוסיף בכתב ידו "בפרעון השיק הנ"ל יהיה על חשבון חובו של בריל יצחק" שלבטחונו ישנם שיקים בידי וכן שטרי בטחון בידי עו"ד מנחם קליין". אברהמי חתם בסוף המסמך. נטען שאברהמי היה מודע לכל השתלשלות הדברים המוזכרת לעיל, לרבות הסכם האופציה עם בריל ומאמציו של בריל להשיג הסכמי אופציה עם יתר בעלי החלקות בנספח ו' שנחתם כמה ימים קודם לכן ושהיה הלכה למעשה הסיבה לפגישה המשותפת.

14.נטען שהשיק נמסר באותה פגישה לבריל ואמור היה להשאר בחזקתו עד שישיג את הסכמי האופציה והיה אמור להיות מועבר לאברהמי רק במידה שהאופציה תמומש והקרקע תרכש. הנתבע צרף נסח טאבו עליו מופיע שלאברהמי משכנתא על הבעלות של בריל בקרקע עוד מספטמבר 2005 ראיה המעידה על כך שאברהמי היה מודע לעובדה שבריל לא יכול להשיג הסכמי אופציה מבעלי הקרקע. נטען שלשיק לא היה ערך כלשהו ללא מימוש האופציה וכי ניתן לבטחון בלבד. הנתבע טען כי כאשר ראה שלא כל בעלי החלקה מעונינים למכור את חלקם הוא הודיע לבריל שאינו מממש את האופציה ודרש שיחזיר לו את השיק. אז התברר לו מבריל שהשיק הועבר לאברהמי ובריל טען שהוא מנסה להשיבו מאברהמי. כאשר הנתבע ראה שבריל לא מצליח להשיב את השיק הוא נתן הוראת ביטול. נטען עוד שחרף מועד הפרעון ביום 23.3.06, לא הוצג השיק לפרעון במועד וזאת מתוך ידיעתו של אברהמי לאי השגת הסכמי האופציה ואי מימוש הסכם האופציה. נטען שבשלב זה החל הנתבע להיות מאויים על ידי אנשי העולם התחתון מטעם אברהמי.

15.בחקירתו הנגדית טען הנתבע שאברהמי אסף אותו לפגישה במונית ואמר לו שהוא נהג מונית וגם אמר לו שהוא איש שב"כ בהזדמנות אחרת (עמ' 14 ש' 13 – 14). בחקירתו הנגדית הוא חזר על זה שבריל הציג את אברהמי כשותפו (עמ' 17 ש' 3 – 5) והודה שהיו לו עסקים עם בריל בקשר לחברה של בריל (שם, ש' 9 – 11). נטען כלפיו שהוא בעצם ניהל את עסקאות המקרקעין בעתלית והוא הכחיש זאת (שם, ש' 26- 32). הוא הודה שעשה עסקים עם בריל כאשר קודם טען לעסקים בהיקף של 500,000 דולר ולאחר מכן ב- 250,000 דולר בקשר לקרקעות (עמ' 18 ש' 4 – 18).