אברהם סלומון נ' משרד הפנים

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה בגדר עתירה מנהלית.

לאחר עיון בעתירה ובבקשה לפטור מאגרה, באתי לכלל מסקנה, כי יש לפטור באופן חלקי את המבקש מתשלום האגרה.

על פי תקנה 14(ג) לתקנות בית משפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה.

אשר לתנאי הראשון, המבקש לא פרס תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי כנדרש בתקנה שם. המבקש לא צירף אסמכתאות בעניין מקורות הכנסותיו לצורך מחייתו השוטפת. זאת ועוד, המבקש לא התייחס לעניין מימון ייצוגו המשפטי (ראה בעניין, בג"ץ 9641/ 08 אירנה קרצ'מסקי נ' משרד הפנים , פורסם במאגרים, 19.11.2008) .

יחד עם זאת, מהבקשה והתצהיר שצורף לה, עולה כי למבקש אין נכסים כלל בארץ ואף לא משפחה שיכולה לסייע לו (ראה סעיף 6 לתצהיר), כך שנראה כי מצבו של המבקש אינו מן המשופרים.

בנסיבות אלה, לאור מהות ההליך , מיהות המבקש, ונוכח שיעור האגרה הנוהג, (ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט , פורסם בנבו, 11.05.2011 ; רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (טרם פורסם), 21.09.2010 ), ומשנראה, כי ההליך מגלה עילה , הנני פוטר את המבקש מתשלום מחצית האגרה.

המבקש ישלם את האגרה בשיעורה המופחת בתוך 7 ימים , שאם לא כן, ההליך ימחק, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ב, 27 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: