אברהם נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

זו החלטה בבקשה של המבקש להישפט באיחור בגין דו"ח מסוג ברירת משפט מ- 21.3.05.

אין מחלוקת כי המבקש קיבל את הדו"ח לידו.

עוד, אין הכחשה כי הקנס שולם אך זה נעשה כדי "לחסוך זמן והוצאות" והוא לא היה מודע להשלכות של צבירת הנקודות בגין עבירה זו

לגופו של ענין, נטען כי בפועל רשיון הנהיגה של המבקש כן היה בתוקף ביום ביצוע העבירה.

על מנת לדייק בדברים, לא דו"ח זה בלבד גורם לפסילת רשיון נהיגה שלו ע"י משרד הרשוי.

לפי התדפיס משרד הרשוי, צבר המבקש הרשעות נוספות בין השנים 2003 ל – 2009 ולכן חויב בפסילת רשיון נהיגה ומבחני נהיגה.

אין אני מוצא כל הצדקה להיכנס לעובי הטענה כאילו כן היה לו רשיון נהיגה תקף שהציג בפני השוטר ביום העבירה, וזאת מהסיבה הפשוטה כי הוא שילם את הקנס לפני כ – 6 שנים וההרשעה הפכה להית חלוטה. (ראה רע"פ 6805/10 ספדה נ. מ"י )

מה עוד, ואם אכן סבר כי שגה השוטר ברישום הדו"ח, עמד לזכותו האפשרות להודיע על רצונו להישפט אבל הוא עשה ההיפך, הוא שילם את הדו"ח.

הסיבה לתשלום הקנס אינה מעניינו של בית המשפט ובית המשפט לא יכול להיכנס ל"ראשו" של המבקש בעת התשלום .

כבר נקבע מפורשות כי אין בטענות בענין "ניקוד" כדי להצדיק קבלת בקשות כאלו.

(ראה ע"פ (עליון) 8798/10 רפאלוב נ' מ"י)

מדובר בנסיון "כושל" לנסות להיחלץ מאמצעי תיקון של משרד הרשוי ואין בית המשפט צריך לשלם את המחיר באופן שיידרש לנהל משפט בגין דו"ח תנועה מלפני כ – 6 שנים.

מכל המובא לעיל, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"א, 27 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: