אברהם נ' אינדיקט ואח'

פסק דין

1.האם נפגע התובע בתאונת דרכים ביום 2.5.05, או שמא לא ארעה התאונה כלל ?

רקע וטענות הצדדים

2.התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נטען כי נגרמו לו בתאונת דרכים מיום 2.5.05. נטען כי התובע נחבל בגב התחתון עת נפגע מהרכב בו נהג הנתבע 1, בכתב התביעה לא נכלל תיאור של נסיבות התאונה. הנתבעת כפרה בחבות וכבר בכתב הגנתה צירפה את גרסת הנתבע ואת גרסת התובע כפי שנמסרו בהודעות למשטרה.

בהחלטת כב' השופט ח' חדש מיום 16.12.09 פוצל הדיון בין החבות לנזק, נקבע מועד לשמיעת ההוכחות בשאלת החבות וניתנו הוראות בדבר הגשת תצהירים. בשלב מאוחר יותר עבר התיק לטיפולי ולאחר שמיעת העדויות ביקשו הצדדים לנהל משא ומתן אשר לא צלח ולפיכך יש להכריע בשאלת החבות.

דיון והכרעה

3.התובע לא הגיש תצהירים ונסמך על עדותו מיום 14.5.12. בעדותו הראשית טען כי סיים עבודתו בסופר ג'מבו ובחניה הסמוכה לעבודה נפגע במותן צד ימין ממראת רכב שנסע מהר בחניה. לטענתו נפל על צד שמאל וחברה לעבודה שהלכה עמו רשמה את מספר הרכב הפוגע. בהודעה שמסר התובע למשטרה ביום 3.5.05 טען כי ביום 2.5.05 בשעה 17:58 יצא עם חבר מסופר "אימפריה" ורכב שצפר להם פגע בתובע עצר לצעוק עליו וברח. בעדות התובע לא מסר פרטים רבים אודות אופן התרחשות התאונה, לא ידע אם יצא עם חבר או חברה לעבודה ולא ידע למסור את שמם.

מנגד, הנתבע העיד כי כשבועיים עד חודש לאחר התאונה נדרש למסור גרסתו במשטרה. בהודעתו למשטרה ציין כי נסע אחרי שני בחורים בחניית הסופר וצפר להם כי הפריעו לנסיעה. תיאר כי עבר אותם מצד ימין והם דפקו לו על הרכב ולאחר שעצר צעקו עליו ונסע מהמקום מבלי שפגע באיש. בעדותו הראשית מסר הנתבע גירסה מפורטת לאירוע נשוא התביעה. העד פירט כי לאחר שצפר לתובע וחברו ועצר אחריהם, רצו אליו והכו על רכבו. לאחר שנסע עוד קצת ויצא מרכבו צעקו עליו ולאחר מכן שמע כי מדברים ביניהם לרשום את מספר רכבו. העד אף ערך תרשים מפורט של מקום האירוע.

4.לאחר שמיעת עדויות שני הצדדים אין בידי לקבל את גרסת התובע. ראשית, מדובר בעדות יחידה של בעל דין אשר אינה נתמכה בראיות חיצוניות ואין בפני כל הסבר מכוחו אני יכול להסתפק בעדות זו. אם לא די בכך, אף נמנע התובע מזימון עד או עדה שיכלו לתמוך בגרסתו. התרשמתי מהתובע כי לא ניתן לסמוך על גרסתו נוכח הסתירה הבסיסית בזהות האדם שהיה עמו והעדר מסירת פרטים באופן קולח וטבעי בעדותו הראשית.

יתרה מכך, לא מדובר בדחיית גרסתו של התובע מחמת אי עמידה בנטל ההוכחה, אלא מאמץ אני את גרסתו של הנתבע. עדות הנתבע תיארה באופן מפורט את התרחשות האירוע, ידע הוא למסור פרטים מלאים אודות מקום ה"תאונה" ואופן התנהגות המעורבים ולפיכך לאור תוכן העדות ופרטיה מצאתי כי העדות מהימנה וניתן לאמצה למרות שגם עדות זו הינה עדות יחידה של בעל דין. יש ליתן משקל לעובדה כי לנתבע אין עניין כלכלי ממשי במתן עדות כאמור אל מול העניין הברור של התובע לייצר יש מאין גרסה אשר יכול ותזכה אותו בפיצוי כספי מהנתבעת.

לאור האמור לעיל אני מקבל את גרסת הנתבע וקובע כי לא היה מגע בין הרכב בו נהג לתובע ואין לקבל את גרסת התובע. הואיל וקבעתי כי לא ארעה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, דין התביעה להדחות.

5.מעבר לנדרש יוער כי ב"כ התובע סיכם גם לעניין הנזק בניגוד להחלטה בדבר פיצול הדיון ומבלי שהובאו ראיות לעניין הנזק. עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי בבדיקה מיום 2.5.05 מצאה רופאת המשפחה רגישות בגב עם הגבלה בתנועות בגינה נתנה תעודה רפואית לנפגע מעבודה לאי כושר עד ליום 4.5.05. ביום 9.5.05 ניתנה תעודה נוספת, ללא תיעוד אודות ממצא קליני, בדבר אי כושר מיום 4.5.05 עד ליום 16.5.05, ביום 18.5.05 ניתנה תעודה רפואית אחרונה, ללא בדיקת הגב, לאי כושר בגין כאב גב עד ליום 24.5.05. במסמכים הרפואיים אין עדות לממצא רפואי ולכל היוצר מדובר ברישום תלונות התובע וממצא ראשוני של הגבלה בתנועה שאף הוא נתון למניפולציה מצד הנבדק, במיוחד כאשר לא נבדק על ידי אורטופד. על פניו, גם אם היה נקבע כי ארעה תאונה, לא נגרם נזק כלל והפגיעה הנטענת ממראת הרכב אינה עולה לכדי נזק גוף כמשמעותו בחוק. נזק כאמור אינו מצדיק כל פיצוי בגין כאב וסבל הואיל ומדובר בנזק של מה בכך.

סוף דבר

6.לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: