החלטה
לפני בקשה לחייב את המשיבה לגלות ולאפשר עיון בהקלטות ותמלילים של שיחות שבוצעו בין המשיבה לבין המבקשים. המבקשים עותרים לאפשר להם להגיש את תצהיר העדות הראשית שלהם, רק לאחר עיון בחומר הנ"ל. לטענת המבקשים, הפסיקה תומכת בגילוי מוקדם גם במקרים כגון זה שלפנינו.
המשיבה טוענת, כי אין מקום לגילוי מוקדם של התמלילים וזאת בשל שורה של טעמים, אשר כולם כרובם מקורם בחשש להתאמת גרסת המבקשים בעקבות עיון מוקדם בתמלילים. המבקשים בתשובתם חוזרים על האמור בבקשתם ועותרים לגילוי מוקדם של התמלילים.
מדובר בתביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד המבקשים, ביחס לנזקים הנטענים שנגרמו לה בעטיה של התנהגות נלוזה של המבקשים כולם אשר חברו יחדיו במטרה לעשוק ולנצל את תמימותה של המשיבה וליטול ממנה שכ"ט בשיעורים מופרזים לצורך ניהול הליכי סרק. המבקשים טוענים כי הטיפול המשפטי ניתן על ידם לבקשת המשיבה ואף הסתיים בהצלחה רבה בעוד המשיבה נזכרה להגיש את תביעתה בסמוך למועד ההתיישנות לאחר שחברה לה לאותה חברה שכנגדה נוהלו ההליכים במטרה לנגח את המבקשים אשר מנהלים תביעות רבות כנגד אותה חברה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני ועל רקע ההלכה שנוגעת לגילוי מאוחר של מסמכים, החלטתי כי דין הבקשה להידחות וכי על המבקשים להגיש את תצהיריהם תחילה ורק לאחר מכן לקבל לעיונם את התמלילים.
ההלכה בנושא גילוי מאוחר של מסמכים בשל חשש להתאמת גרסאות סוכמה בבשא (י-ם) 386/02 בנק אינווסטיק כללי בע"מ נ' TONEDOOR LTD (פורסם בנבו):
"4. השאלה הינה מהו השלב הדיוני הנכון לחשיפת הקלטות ותמלילי השיחות, ובמקרה זה השאלה המצומצמת יותר הינה האם הצגת גירסה מכחישה בלבד, ללא פירוט, מצדיקה בנסיבות המקרה "עיון מאוחר" בקלטות ובתמליל. לאחר עיון בטענות הצדדים ותמליל השיחות, ומבלי להביע דעה על תוכן התמליל נראה לי שאין לקבל הבקשה, ויש לדחות העיון בקלטות ובתמלילים עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש. ואלו טעמיי:
(א) המשיבים מסרו גירסה מפורטת בנוגע לשיחות שקיים משיב 2 עם מר ברגר בימים 24-25 במאי 2000. המבקש מסר גירסה מכחישה, ללא פירוט. יש בגישה זו, לכאורה, פגם דיוני העשוי להקנות למבקש יתרון ודווקא המשיבים, שמסרו גירסה מפורטת, ייפגעו.
(ב) המשיבים טוענים כי בשיחות הטלפון הנ"ל היה סיכום ברור. כתב התשובה של המבקש מכחיש הן את עצם קיום השיחות והן את תוכנן. כאמור בפסק דין סוויסה הנ"ל בסעיף 14(ב) "...יש להניח שהוא [בית המשפט] יטה יותר לעשות שימוש בשקול דעת זה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של הארוע נשוא התביעה...".
לאור האמור לעיל, אמור מעתה כי מקום שגירסת צד הינה כללית ולקונית, בלא פירוט עובדתי מינימלי, והכחשת האירוע או המקרה הינה גורפת, יטה בית המשפט לסטות מהכלל של גילוי כללי ועיון מוקדם לכיוון החריג של "עיון מאוחר".
(ג) במצב הקיים בפני ראוי להקנות למשיבים, שפרטו עובדות, יתרון דיוני מסוים, כך שהמבקש יציג גירסה עובדתית מלאה לגבי השתלשלות העניינים, עצם קיום השיחות ותוכנן, בלוא תלות באמור בקלטות - כך לא תישמע טענת המשיבים כי המבקש משנה את גירסתו ובכך תמוצה טוב יותר האפשרות להגיע לחקר האמת.
5. לאור האמור לעיל, המשיבים יאפשרו עיון בקלטות ובתמלילים נשוא בקשה זו לאחר הגשת תצהירי עדות הראשית מטעם המבקש".
ומן הכלל אל הפרט: במצב הנוכחי, כאשר המשיבה הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, אין לפנינו גרסה נגדית מפורטת של המבקשים לטענות המשיבה. בנסיבות אלה, ולאחר שעיינתי בתמלילי השיחות ובפרט כאשר מדובר בשיחות שהתקיימו בין המשיבה לבין המבקשים שחזקה עליהם כי הם זוכרים פחות או יותר מה נאמר בהן, למעלה מכך, ישנה התייחסות מפורשות בבחינת ידיעה של חלק מהמבקשים לפיה הם מודעים לכך שהמשיבה מקליטה את השיחות, סבורני כי יש מקום להגשת תצהיר העדות של המבקשים תחילה, על מנת למנוע כל חשש להתאמת גרסת המבקשים לשיחות שהתקיימו בינם לבין המשיבה.
העובדה שלקוח רשאי להקליט את עורך-דינו ואילו האחרון אינו רשאי לעשות כן, לפי כללי האתיקה שחלים על עורכי-דין, אינה עילה להורות על גילוי מוקדם של החומר, כאשר חקר האמת מחייב את גילויו המאוחר. הוא הדין לגבי הטענה שלפיה השיחות היו מכוונות מלכתחילה להאציל אמרות "מפלילות" מאת המבקשים. אין כל נפקות לכך, שכן מצופה מן המבקשים לתת את אותן התשובות ולדבוק באמת לאמיתה, בין שהצד שכנגד עורך עמו שיחה תמימה ובין שנעשה ניסיון לגרום למבקשים לומר דברים שאינם עולים בקנה אחד עם מה שאירע בפועל לגרסת המבקשים.
לפיכך, תצהיר העדות מטעם המבקשים יוגש בו זמנית עד יום 10/7/13. התמלילים והקלטות שהוגשו לבית המשפט במעטפה סגורה, יישמרו בכספת בית המשפט ויסומנו במ/1. עותק התמלילים והקלטות יצורפו לתצהיר משלים מטעם המשיבה שיוגש עד יום 10/8/13.
ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.