אברבנאל ואח' נ' חדד

החלטה

ביום 17/12/09 ניתן תוקף של פסק דין מותנה בהתאם להסכמת הצדדים כפי שנרשמה בפרוטוקול הדיון מאותו מועד.

לפי אותו פסק דין מותנה, נאסר על המשיבה להפעיל גן ילדים/ משפחתון/ צהרון/ מעון בביתה.

עוד נקבע כי פסק הדין יכנס לתוקף ביום 01/07/10 אלא אם כן עד אותו מועד תציג המשיבה היתר לשימוש חורג או יוצג אישור של הוועדה המקומית לתכנון ובניה... לפיו לא נדרש היתר לשימוש חורג כאמור.

בקשה שהוגשה על ידי המשיבה לבטל את הסכמת הצדדים או להאריך את המועד לכניסת הסכמת הצדדים לתוקף עד למתן החלטה על ידי עיריית בת ים נדחתה בהחלטה מיום 20/06/10.

לאחר מכן פנתה המשיבה בבקשה נוספת אליה צירפה מכתב מהמחלקה המשפטית של עיריית בת ים מיום 23/06/10 שבו נכתב שהוועדה המקומית לתכנון ובניה טרם גיבשה קריטריונים להפעלת צהרונים בדירות מגורים.

לטענת המשיבה באותה בקשה, מכתב זה מהווה אישור של העירייה כפי שנדרש בהסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק דין.

ביום 12/07/10 ניתנה החלטה שבה נדחתה בקשת המשיבה ונקבע כי הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של פסק דין מלא ביום 01/07/10 משלא הוצג עד לאותו מועד היתר לשימוש חורג וגם לא אישור כי לא נדרש היתר לשימוש חורג, וכי מכתב העירייה שנזכר לעיל איננו יכול להוות תחליף למסמכים אלה.

באותו יום, 12/07/10 הגישו המבקשים בקשה לפי סעיף 6 לביזיון בית המשפט ובה טענו כי המשיבה מפרה את צו המניעה נשוא פסק הדין מיום 17/12/09 וביקשו להטיל עליה קנסות למיניהם.

המשיבה טענה בתגובתה כי מיד עם קבלת החלטת בית המשפט מיום 12/07/10, הפסיקה את פעולת הצהרון וזיכתה את ההורים בהחזר כספי בגין הסכומים ששולמו וכי כיום היא מפעילה צהרון של 5 ילדים בלבד, כשהיא מצרפת מכתב של העירייה מיום 25/08/10 לפיו הפעלת צהרון בשעות מוגבלות עד 5 ילדים אינה דורשת שימוש חורג בנכס.

לאור האמור לעיל, קיבל ב"כ המבקשים את המלצת בית המשפט ומחק את הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, מטעמים שפורטו על ידו לפרוטוקול, אך עמד על פסיקת הוצאות הבקשה שלדבריו הייתה נחוצה במועד בו הוגשה נוכח הפרת פסק הדין על ידי המשיבה.

ב"כ המשיבה טען כי לא הייתה למעשה הפרה, כי המשיבה יכולה הייתה לסבור שמכתב העירייה מיום 23/06/10 מהווה אישור מספיק לפי פסק הדין וכי פעלה מיידית לאחר קבלת החלטת בית המשפט מיום 12/07/10 להפסיק את הפעילות שבית המשפט קבע כי היא פעילות מפרה.

ואכן, בשל טענותיו אלה של ב"כ המשיבה, אין מקום לחייב את המשיבה בקנסות שניתן להטילם גם בגין הפרות העבר במסגרת הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט, אך אין בכך כדי לייתר את הצורך לחייבה בהוצאות בשל הגשת בקשה זו על ידי המבקשים, שכן במועד בו הוגשה הבקשה מצב הדברים היה שפסק הדין לא קוים על ידי המשיבה שעה שהפעילה צהרון/ קייטנה בלא שהיה בידה היתר לשימוש חורג וגם לא אישור שאין נדרש היתר לשימוש חורג.

לכן, הגשת הבקשה הייתה מוצדקת, והמבקשים זכאים להוצאותיה.

אני מחייב אפוא את המשיבה לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪ ובתוספת מע"מ. הוצאות אלה ישולמו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"א, 11/10/2010 במעמד הנוכחים.

יחזקאל קינר, סגן נשיא

הוקלד על ידי: אורלי שיליאן