אביטן ואח' נ' דן ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה בתובענה זו שהוגשה בעילה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] בגין רשלנות נטענת בטיפול רפואי שבוצע בתובע בידי הנתבע 1. מקום הטיפול היה בנתבעת 2 (להלן המשיבה) אך טיב היחסים שבין שהנתבע 1 לבין הנתבע 2 שנוי במחלוקת ולא ברור האם ניתן לראות בנתבע 1 עובד של הנתבעת 2 ואם לא, לפי איזו קונסטרוקציה ניתן לחייבה בגין מעשי רשלנות לכאורה שבוצעו כנטען בידי הנתבע 1.

במהלך השלב המקדמי של הדיון התברר כי הנתבע 1 כלל אינו מבוטח והנתבעת 2 טענה שאין לה כל נגיעה לטיב הטיפול שמתבצע בידי רופאים שעובדים בתחומה. היא שלחה הודעת צד ג' נגד הנתבע 1. שם נטען, בין השאר, על פי חוזה ההתקשרות שנכרת ביניהם היה על הנתבע 1 לדאוג לעריכת ביטוח מקצועי על חשבונו. התובע מבקש כעת לתקן את כתב תביעתו על בסיס טענה זו. לטענתו על המשיבה היה לוודא שהתובע 1 מבוטח כנדרש בחוזה שנכרת ביניהם ומשלא עשתה כן, התרשלה כלפי התובע.

בתשובה לבקשה מעלה המשיבה טענות פרוצדוראליות ומהותיות כאחד. במישור הפרוצדוראלי טוענת המשיבה כי היה על המבקש לצרף תצהיר ולהסביר מדוע המתין תקופה העולה על שנה וחצי לאחר הגשת הודעת צד ג' עד שביקש את התיקון בהתבסס עליה. במישור המהותי טוענת המשיבה כי מעולם לא הודתה שהיה עליה לערוך מעקב ולוודא קיום ביטוח וכל שטענה היא שעל פי חלוקת אחריות חוזית, הוטל על רופאיה לערוך את הביטוח המקצועי על חשבונם. המבקש משיב לטענות אלה כי רק כעת נודעו לו הנסיבות המצדיקות את הבקשה וכי התיקון המבוקש נחוץ על מנת שניתן יהיה ללבן את המחלוקות האמיתיות בבסיס התביעה.

משהתחלתי לכתוב את ההחלטה לא איתרתי בתיק בית-המשפט את ההסכם הנטען בין הנתבעים. ביום 25.8.13 ניתנה החלטה שהנתבעת 2 תגיש הסכם זה לבית-המשפט, אלא שהנתבעת 2 ביקשה עיון נוסף בהחלטה זו. היא טענה שהסכם זה כולל בתוכו סודות מסחריים שאין לחשפם וגם הציעה שהעתקו ימסר לבית-המשפט לבדו. היא גם ציינה שאף המבקש עצמו כלל לא ביקש לעיין בהסכם. המבקש מתנגד לבקשה זו.

אכן, המבקש לא ביקש לעיין בהסכם אך סברתי שראוי שבית-משפט המברר בקשה לתיקון כתב תביעה המבוססת על מסמך כלשהו, יעיין במסמך קודם לקבלת החלטה בענין. סברתי שהמסמך לא נמצא בתיק מחמת השמטה או טעות שאותה ביקשתי לתקן. משהתברר שבכוונת הנתבעת 2 להסתמך על המסמך באופן סלקטיבי- - לצטט ממנו את מה שנח לה אך לא להסתכן בחשיפתו - מצאתי שאין עוד צורך לעיין בו על מנת להתיר את התיקון המבוקש. הנתבעת 2 היא שהעמידה את מערכת היחסים החוזית בינה לבין הנתבע 1 במרכז הגנתה והודעת צד ג' שלה. היא שציטטה מההסכם במסגרת כתבי הטענות בתיק. היא לא טענה לחיסיון של מסמך זה, שעל-פניו הוא מהותי לטענות הגנתה ועל-כן היה עליה לצרפו ממילא לכתבי הטענות שלה. משלא טרחה לצרפו לכתב הגנתה, היא מנסה למנוע מהמבקש את ההזדמנות לחלץ ממנו טענות המועילות דווקא לו. המבקש המתין בהגשת בקשתו עד לאחר שהתברר שהנתבע 1 אינו נוטל חלק בהליך ומי שיכולים לברר את מערכת היחסים בין הנתבעים טוב ממנו, אינם עומדים לעשות זאת ואין לו מנוס מלעשות זאת במקומם. זה אינו עיכוב בלתי סביר ואין צורך בתצהיר על מנת להסבירו. הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת וכתב תביעה מתוקן כמבוקש יוגש עד ליום 30.9.13.

ת"פ 27.11.13.

ניתנה היום, כ"ח אלול תשע"ג, 03 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.