אביה ברק ואח' נ' שירותי בריאות כללית ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעת, שירותי בריאות כללית (להלן: שירותי בריאות) לגילוי ועיון בהסכם אשר נכרת בין התובעת לבין צד ג', קיבוץ כפר מנחם, במסגרת בקשה שהגיש הקיבוץ, להגשת הודעת צד ג' כנגד התובעת.

התובעת הגישה תביעה כנגד שירותי בריאות כללית, לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים.

עקב היותה של התובעת חברת קיבוץ, והסדרים שונים אשר היו קיימים בין שירותי בריאות לקיבוץ ביחס לעובדי הנתבעת חברי קיבוץ, הגישה הנתבעת בקשה, שהתקבלה, להגשת הודעת צד ג' נגד הקיבוץ.

בתגובה הגיש הקיבוץ בקשה להגשת הודעת צד ג' נגד התובעת.

במסגרת זו הגיעו התובעת והקיבוץ להסכם והקיבוץ מחק את הבקשה להגשת הודעת צד ג' נגד התובעת.

שירותי בריאות עותרת כעת לגילוי ההסכם שבין התובעת לקיבוץ.

טוענת היא כי בין יתר המחלוקות, קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין מערכת היחסים שבין שירותי , לבין הקיבוץ, וזהו לב ליבה של המחלוקת ומשכך יש לגלות את ההסכם שנערך בין התובעת לצד ג', הקיבוץ.

הקיבוץ טוען כי ההסכם איננו רלוונטי לעניין הכספים העתידיים שיתקבלו אצל התובעת ומה תעשה בהם התובעת, וכן לקשר שבין התובעת לקיבוץ. העובדה כי הנתבעת הגישה הודעת צד ג' אין לה שום רלוונטיות לכספים שתקבל בעתיד התובעת. עוד טוען הקיבוץ כי ההסכם מעשה עשוי הוא , מדובר בהסכם בין התובעת לבין הקיבוץ שעומד תחת חסיון מסמכים שהוכנו לצורך משפט. ההסכם לא נדרש בהליך גילוי מסמכים שהיה. יש החלטה של בית הדין שלא יוצגו מסמכים נוספים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגלות את ההסכם נשוא הבקשה נוכח הרלוונטיות של המסמך למחלוקות שבין הצדדים, כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 18/10/2012 :

"1.בפלוגתא 2 נקבע כי במחלוקת האם נכונה טענת שירותי בריאות בדבר העברה לקיבוץ של ההפרשות לתגמולים ולפיצויים עד 91'. וכתוצאה – האם היה בכך כדי לפטור את הנתבעת מתשלומים. בפלוגתא 4 נקבע כשאלה האם ככל ששירותי בריאות תחוייב בתשלום, על הקיבוץ לשפותה, ובאיזה שיעור. בפלוגתא 5 נקבע האם יש מקום לדחות את הודעת שירותי בריאות כלפי הקיבוץ כצד ג'.

2. כל אלה יש בהם כדי להצביע על מעגל היוצר קשרים אינהרנטיים למחלוקת בין כל הצדדים בתיק. אין מחלוקת כי כל שאלת הכספים מתייחסת לכספים מהעבר החל מ-65' ועד ליום 31.12.06 (מוסכמה 1).

3. משכך שאלת ב"כ שירותי בריאות בעניין הכתובת להעברת הכספים בגין התקופה כאמור בסעיף 2 לעיל, מתייחסת לכספים מן העבר ולא לכספים עתידיים.

4.זאת ועוד. בהודעת צד ג' שהוגשה ע"י שירותי בריאות נגד הקיבוץ ואשר אושרה בבית הדין הארצי (ע"ע 23659-07-10) בפסק דין, וכלשונו: "... מהם עולה כי למערכת היחסים בין הקיבוץ לחבריו קיים לכאורה אופי ביטוחי סוציאלי. זאת משלטענת המערערת דמי הגמולים הועברו לחשבון הבנק של הקיבוץ, ובכך הפך הקיבוץ להיות מעין "ספק ביטחון סוציאלי" האמור לדאוג לצורכיהם הפנסיוניים והסוציאליים של חבריו הגמלאים". בית הדין הארצי ראה את הקיבוץ כמעין מבטח פנסיוני.

5. בנסיבות אלה אך ברור הוא כי יש חשיבות אם הכספים נשוא הליך זה בגין תקופת העבר יגיעו לידי התובעת או שמא לידי צד ג'. גם נוכח החלטתו של ביה"ד הארצי, גם בהיות סוגיה זו רלוונטית ביותר לפי המוסכמה והפלוגתאות אותן פירטנו לעיל וגם נוכח האמור בהודעת צד ג' שם נאמר מפורשות בסעיפים 13, 14, 7 ו-8, המתייחסים להעברת התשלומים ע"י שירותי בריאות לקיבוץ ולמערכת היחסים המיוחדת בין הקיבוץ לבין התובעת."

על מערכת יחסים זו נתן דעתו בית הדין הארצי לעבודה. בפסק דין בעניין ע"ב 1091/04 מיכה רז נ' מ.ב. תשלובת הבנייה של הקיבוץ הארצי (בפירוק) ואח' – הגדיר בית הדין הארצי לעבודה את מערך היחסים כגון זו בסעיף 14 לפסק הדין :"

14. עניין לנו ביחסי עבודה משולבים שנרקמו בין הקיבוץ, העובד והחברות. נדמה לעצמנו משולש שווה צלעות אשר כל אחד משלושת הגורמים האמורים ממוקם באחד מקודקודיו, צלעותיו של המשולש משקפות שלוש מערכות של יחסים משפטיים.

האחת – היחס שבין המערער לקיבוץ.

השנייה – היחס שבין המערער לחברות המעסיקות.

השלישית – היחס שבין החברות לקיבוץ.