החלטה
החלטה
מספר בקשות להכרעתי - בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה; בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף (בש"א 1871/08); ובקשת הנתבע להורות לתובעים להוסיף ולהשיב על שאלון, לגילוי מסמכים ספציפי ועיון במסמכים (בש"א 10680/08).
העובדות הרלוונטיות לעניין
1.בהתאם לכתב התביעה, התובע 1 הינו יזם של פרוייקטים לפיתוח תוכנות מחשב אוטומטיות למטרות מסחר בניירות ערך בכלל ובאופציות המעו"ף בפרט. התובע 2 אף הוא סוחר בניירות ערך, ובעל סוד מסחרי שפיתח בעצמו בתחום המסחר בנגזרי אופציות המעו"ף. התובעים מבצעים את פעילותם במשרדי חברת פאי פיננסים ניהול (2005) בע"מ (להלן – פאי).
2.התובעים הינם היזמים והבעלים של תוכנה אשר פותחה על ידם, תוכנת BOX, ואשר את כתיבתה ותרגומה לשפת מחשב הזמינו מהנתבע שהוא מתכנת במקצועו; לטענת התובעים הם התקשרו עם הנתבע בהסכם בעל פה. כתיבת התוכנה נכתבה על ידי הנתבע במתחם שהקצו לו התובעים במשרדי פאי. במהלך העבודה נערכו ניסויים בפיתוח התוכנה ובהפעלתה לסירוגין, בהדרכתם ובפיקוחם של התובעים על רקע העובדה שלנתבע לא היה כל ניסיון במסחר בשוק ניירות ערך, ניסיון אותו סיפקו התובעים לצורך פיתוח התוכנה שמטרתה להפיק רווחים מהפעילות בשוק ההון.
3.בפגישה בין הצדדים עובר להתקשרותם ותחילת העבודה המשותפת, סוכם כי תנאי יסודי בהתקשרות ביניהם הוא כי הבעלות על זכות היוצרים של כל תוכנה שתפותח, לרבות הקוד שלה תהיה באופן בלעדי של התובעים שהזמינו את כתיבת התוכנה.
4.בחודש אוגוסט 2007, במהלך העבודה על התוכנה אשר היתה עדיין בשלב הניסויים, ובטרם החלו התובעים בייצור, הגיש התובע 1 לנתבע טיוטת "הסכם ההזמנה לכתיבת תוכנה ושמירת סודיות", המעגנת את ההסכמות בין הצדדים. יום למחרת, כך נטען, 'סונדלה' התוכנה על ידי הנתבע שנִטרל את האפשרות להפעיל את התוכנה לכל החודשים הבאים. לטענת התובעים, ניצל הנתבע את יכולתו כמתכנת לשלוט בתוכנה ובפעילותה ובכך הזיק למיזם כולו, ופגע בעסקי התובעים, וניצל את העדיפות המקצועית שלו לבוא בדרישות חדשות שלא היה להן כל זכר בהסכמות שבין הצדדים, הן אשר לתגמול הכספי והן בפן הקנייני.
5.לאחר שהופסקה פעילות התובעים במיזם המשותף, בעטיו של הנתבע, דרשה פאי מן התובעים לשפות אותה בגין כל ההוצאות התפעוליות שהושקעו על ידה במיזם זה במסגרת ההסכם בינה לבין התובעים, ובסך הכל 212,530 ₪.
6.ביום 13.11.07 הוגשה התביעה דנן, במסגרתה טענו התובעים לבעלות בזכויות היוצרים בתוכנה, בקוד התוכנה ובתיעודה, מכוח ההסכמות המפורשות שהוסכמו בין הצדדים ומצאו ביטוין בנוסח הסכם ההזמנה, הגם שלא נחתם בסופו של דבר על ידי הנתבע, ומכוח דיני זכויות יוצרים.
7.בין היתר, עתרו התובעים לסעד של צו עשה המחייב את הנתבע למסור את התוכנה לידיהם, כבעליה; לחייב את הנתבע בתשלום סך 212,530 ₪, שהינו סכום החוב אשר קוזז מחשבונות התובעים בפאי; ולפיצויים בגין הפרות ההסכם היסודיות ואובדן הרווחים. אלא, שבאותה עת טרם התגבשו מלוא נזקיהם כתוצאה מהפרות ההסכם ולפיכך עתרו למתן היתר לפיצול סעדים שיאפשר להם לתבוע בעתיד את מלוא הפיצויים המגיעים להם בגין הנזקים שיתגבשו. בהמשך, הוגשה בקשה נפרדת בעניין זה (בש"א 2767/09).
בעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה -
8.לטענת התובעים, התביעה הוגשה סמוך להפרה שביצע הנתבע וזאת בטרם התגבשו הנזקים הכספיים הנובעים משיתוק הפעלת התוכנה על ידי הנתבע. אולם לנוכח הזמן הרב שחלף ממועד הגשת התביעה ועד לתחילת בירורה עתה, אין עוד טעם בפיצול הדיון שהיה רלוונטי במועד הגשת התביעה ומן הדין לאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן שיכלול גם סעד כספי בגין הנזק שנגרם. בעיקר כשבירור התביעה מצוי בשלבים מקדמיים מאוד, ולא ייגרם לנתבע כל נזק בעקבות התיקון המבוקש.
9.הנתבע התנגד לתיקון המבוקש. בתגובתו טען כי כבר בכתב התביעה המקורי התבקשו סעדים כספיים. לדבריו, הנזק שנתבע כעת הוא על בסיס רווחי התוכנה שהיו ידועים עובר להגשת התביעה. גיבוש הנזק אין משמעו חלוף הזמן, כי אם וודאות מסוימת ויכולת לאמוד את הנזק, מידע או אומדן שהיה בידי התובעים גם בעת הגשת כתב התביעה המקורי.
10.עוד טען הנתבע, כי מדובר בבקשה להגיש כתב תביעה חלופי, המשנה את הסכומים הנתבעים, ולא כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המקורי תבעו המבקשים סך של 212,530 ₪, ואילו עתה עומד סכום התביעה על 1,074,191 ₪, ללא כל הסבר להפרש המשמעותי מלבד ההסבר המופרך לפיו "הנזקים לא התגבשו".
כמו כן, נטען כי באמצעות הבקשה לתיקון כתב התביעה מבקשים התובעים לערוך מקצה שיפורים ולשנות חזית.
11.לאחר עיון בטענות הצדדים, ובחינת כתב התביעה המתוקן אל מול כתב התביעה המקורי, ראיתי להיעתר לבקשת התובעים.
12.הלכה פסוקה היא כי בית המשפט נעתר בדרך כלל לבקשה לתיקון כתב תביעה כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב טענותיו כדי שבית המשפט יכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. חריגים לכך הם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או במקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו לולא התיקון (רע"א2345/98).
זאת ועוד, ההלכה הפסוקה אף מכירה בכך שבנסיבות מסוימות יש להתיר תיקון כתב תביעה חרף סיומו הרשמי של קדם המשפט (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 165; רע"א 4689/98 יוספזון נ' עירית קרית גת, פ"ד נב (5) 771,769).
כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, גישת בתי המשפט לבקשת התיקון היא ליברלית. לא למותר לציין, כי אף אם יש בתיקון מסוים משום הוספת "עילה חדשה" - עובדה זו כשלעצמה אינה שוללת את זכות התיקון, אלא שהקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון יהיו חמורים יותר (א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 148, 150- 152; רע"א 8667/06).