אבוסלמי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש בעקבות ייחוס של עבירת מהירות מופרזת לפיה נהג המבקש לכאורה במהירות של 140 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען למעשה לכרסום מהותי באיכות הראיות אשר בידי המדינה.

בהתאם לטיעוניו אין בידי המדינה ראייה ברורה לכך שבוצעו לממל"ז כל ארבעת הבדיקות הדרושות. טענותיו התייחסו לבדיקת התיאום לגביה לא נרשמה אינדיקציה לתקינות.

בנוסף ציין ב"כ המבקש כי לא נרשם האם התנועה שנמדדה ע"י השוטר היתה מתקרבת או מתרחקת.

לגבי עברו התעבורתי של המבקש טען כי העבירות בעברו קלות וביחס לנהג משאית מקצועי עברו אינו מכביד.

המדינה טענה לקיומן של ראיות טובות לכאורה נגד המבקש וכן התייחסה התובעת למסוכנות המבקש הנובעת מהמהירות המיוחסת ומעברו התעבורתי שלטענתה מכביד.

דיון –

בידי המדינה אינדיקציה לכך שבוצעו 4 בדיקות לממל"ז.

אין אינדיקציה כי בדיקת התיאום היתה בלתי תקינה, אולם מעצם החלטתו של השוטר להפעיל את המכשיר בתום בדיקה זו והעדר כל רישום לאי תקינות יש אינדיקצייה דווקא לתקינות הבדיקה.

יתכן כי עת ינוהל התיק ולאחר שהשוטר יחקר נגדית לא יתקבל ממנו הסבר לנתון זה, ואז יתגבש הספק הסביר אשר יצדיק את זיכוי המבקש. אולם, בשלב משפטי זה, די בעצם המשך הפעלתו של המכשיר וראייה לכך שבוצעו כל הבדיקות ללא כל רישום על מציאת תקלה בבדיקות כדי לספק את סל ומשקל הראיות הנחוץ לשלב משפטי זה.

גם ביחס לתנועה המתקרבת או המתרחקת, המדובר בנתון אשר יכול להלמד גם מקריאת נסיבות הדוח, ומהן עולה כי המדובר לכאורה במדידת תנועה מתקרבת. (נתון המרחק אינו מסומן במינוס ולכן התנועה בהכרח התקרבה ולא התרחקה מהשוטר המודד)

כמובן שגם בנקודה זו יתכן ויתברר אחרת עת יחקר השוטר נגדית, אולם לא זה השלב לברור משקל הראיות או אמינותן.

אשר על כן ניתן להבין מהראיות כי המכשיר נבדק ונמצא תקין וכן ניתן להסיק כי הנאשם נמדד בתנועה מתקרבת.

למען ההגינות, אין אני יכול לקבוע כי המדובר בראיות טובות וברורות וללא ספק קיים כרסום מסוים באיכותן, שכן אין המדובר בראיות הנעדרות צורך בהסבר או הבהרה של השוטר.

ראייה לגביה נדרשת הבהרה היא ראייה שעוצמתה חלשה יותר (גם אם בשלב זה לא יקבע בית המשפט את משקלה, כפי שיקבע לצורך ההכרעה בתיק).

לראיות לעיל יש להוסיף את העובדה כי המבקש הודה למעשה בביצוע העבירה בפני השוטר וטען כי הוא ממהר ללימודים במכללה באשקלון ונסע כך בשל מבחן אליו הוא ממהר.

המבקש הביע צער על התנהגותו, הדברים נרשמו מפיו והוא אף חתם על דבריו.

אשר על כן אני קובע כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה לפיהן ביצע המבקש את העבירה המיוחסת לו, אף כי קיים כרסום מתון באיכות הראיות שבידי המדינה.

שקלתי האם יש במקרה זה הצדקה לתת לכרסום המתון שבראיות ביטוי בתקופת הפסילה הכוללת שנקבעה ע"י קצין המשטרה.