אבוגריבאן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שהרכב הושבת ע"י הקצין הפוסל למשך 30 יום, בגין חשד שנעברה באמצעותו עבירה של נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה.

2.בנסיבות מקרה, זה נהג תושב שטחים אשר לו רישיון נהיגה שניתן ע"י הרשות ברכב בעל לוחית רישוי ישראלית, וזאת מבלי שקיבל היתר לנהוג ברכב.

3.ב"כ המבקש עותר לביטול הפסילה, זאת משום שלמבקש רישיון נהיגה בר תוקף שניתן ע"י הרשות עד לשנת 2015. כמו כן, לטענת ב"כ המבקש התקנות העוסקות ברישיון תקף של תושב שטחים הינן תקנות 578 א ו- 578 ב. תקנות אלו אינן חלק מהתוספת השביעית, ולכן לא ניתן להשבית את הרכב.

3.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, לא די ברישיון נהיגה תקף שניתן ע"י הרשות אלא יש אף צורך בהיתר לנהוג ברכב בעל לוחית רישוי ישראלית, ומשלא מולאו שתי הדרישות במצטבר, הרי שתושב השטחים נהג ללא רישיון נהיגה.

4.שקלתי את טיעוני הצדדים, ונחה דעתי כי במקרה זה אכן קיים חשד לביצוע עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. על אף שהתקנות הספציפיות העוסקות ברישיון נהיגה של תושב שטחים הינן תקנות 578 א ו- 578 ב לפקודת התעבורה, הרי שאי מילוי הדרישות הספציפיות המופיעות בתקנות אלו, יש בהן כדי לבסס עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה על פי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה.

5.על פי תקנות 578 א ו- 578 ב לפקודת התעבורה, נדרשים שני תנאים מצטברים על מנת שתושב שטחים ינהג בישראל כשהוא נחשב כמי שהינו בעל רישיון נהיגה. התנאי האחד הוא: רישיון נהיגה שניתן לו ע"י הרשות, והתנאי השני הוא: אישור לנהוג ברכב בעל לוחית רישוי ישראלית. משלא קוים אחד משני התנאים, הרי שיש לראות בתושב השטחים כמי שנוהג ללא רישיון נהיגה.

6.אומנם התקנות הספציפיות העוסקות ברישיון נהיגה תקף של תושב שטחים אינן מצויות בתוספת השביעית של פקודת התעבורה, אך אי מילוי אחרי הוראות התקנות הוא שמבסס את העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, וסעיף 10 (א) לפקודת התעבורה מופיע בתוספת השביעית המאפשרת השבתה מנהלית של הרכב למשך 30 יום.

7.משקבעתי כי המדובר בחשד לעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה אשר נכללת בתוספת השביעית, הרי שנותר לברר האם בעל הרכב עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה?

על בעל הרכב היה למלא את חובתו, ולוודא כי לתושב השטחים קיים אישור לנהוג ברכב. משלא עשה כן בעל הרכב, הרי שלא ניתן לומר כי עשה את שנדרש ממנו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

8.משקבעתי כי אי מילוי אחר הוראות התקנות המסדירות רישיון נהיגה של תושב שטחים מבסס קיומה של עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, ומשמצאתי כי בעל הרכב לא עשה את שמוטל עליו, ולא בירר האם לתושב השטחים היתר לנהוג ברכב, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, ודין הבקשה להידחות.

9.המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ג, 13 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: