אבו ריא נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטות קצין משטרה בדבר פסילת רשיון נהיגה ואיסור שימוש ברכב.

ההחלטות ניתנו ביום 2.1.11 לאחר שלמבקש נרשם דוח תנועה המייחס לו עבירה של עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה, תוך חציית קו הפרדה רצוף.

המבקש הכחיש בבקשתו את ביצוע העבירה והוסיף וטען כי נהיגתו אינה מסוכנת, וזאת במיוחד לאור עברו התעברותי הנקי.

באשר להכחשת העבירה, הרי מדובר בהכחשה כללית ביותר, בלא פירוט, ואין כל גרסה מצד המבקש, האם ביצע עקיפה כלל, האם חצה קו הפרדה רצוף או שמא ביצע עקיפה באופן בטוח. לעומת זאת, קיים דוח מפורט של השוטר אשר ציין עקיפה תוך קירבה מסוכנת לרכב שהגיע ממול ונאלץ לסטות מנתיב נסיעתו.

בתגובתו הראשונית של המבקש לשוטר יש משום ראשית הודאה לפחות "אני יודע שעקפתי על קו הפרדה רצוף, אבל אני פשוט ממהר לעבודה שלי ואני מאחר". דברים דומים אמר המבקש במועד השימוע בפני הקצין רפ"ק פארס "אני יודע שעשיתי טעות" ו – "מיהרתי לעבודה שלי".

אשר על כן, בוודאי כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה ומדובר בעבירה מסוכנת מאוד אשר גורמת לא אחת לתאונות קשות, והעונש המינימלי בגין עבירה זו הינו פסילת רשיון לשלושה חודשים.

יחד עם זאת, ההלכה היא כי הפסילה המנהלית אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא בעיקר אזהרה לנהג והעמדתו על חומרת התנהגותו. כאשר יש לבחון את שאלת הפסילה המנהלית יש להביא בחשבון לא רק את חומרת העבירה, אלא אף את עברו התעברותי של המבקש אשר יש בו כדי ללמד על מידת המסוכנות וכאשר אדם מחזיק ברשיון נהיגה מזה שש שנים בלא כל עבירה, בוודאי שיש בכך ללמד עליו זכות.

צודק הסנגור ורפ"ק פארס לא התייחס כלל לעבודה זו ולא שקל האם לא יהיה זה נכון בנסיבות להטיל פסילה שהיא קצרה מהתקופה המקסימלית שבסמכותו.

לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים בהתחשב בחומרת העבירה והנסיבות מחד גיסא ובעברו התעברותי הנקי של המבקש מאידך גיסא, ראיתי לנכון להורות כדלקמן:

אני מקצר את תקופת הפסילה המנהלית שהוטלה על הנאשם ומעמידה על 20 יום בלבד.

אני מקצר את תקופת איסור השימוש ברכב ומעמידה על 10 ימים בלבד.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"א, 11 ינואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: