החלטה
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 12/4/11. כן בפני תגובת המשיב לבקשה, ותשובת המבקשים לתגובה.
פסק הדין ניתן על פי כתב התביעה, בו נטען כי המבקשים חייבים למשיב סכום של 27,000 ש"ח משנת 2007, בגין שתי עסקאות של הזמנת בקר לעסק האטליז של המבקשים.
לטענת המבקשים, לאחר שקיבלו לידיהם את כתב התביעה, פנו אל המשיב, אמרו לו כי תמורת העיסקה משנת 2007 שולמה, וזה אמר להם כי יפנה לבא כוחו ויורה לו למחוק את התביעה. לטענתם, נאמר להם מפורשות שאין צורך בהגשת כתב הגנה, שכן התביעה תימחק. בהמשך הופתעו לקבל פסק דין בהעדר הגנה.
לטענת המבקשים, עסקי המסחר בין הצדדים נמשכו לאורך השנים, כאשר ההזמנה האחרונה נעשתה בחודש ינואר 2011. לאורך כל הזמן לא טען המשיב, כי קיים חוב ישן. יתר על כן, לטענתם, היו בין הצדדים יחסים קרובים, עד כי המבקש מס' 2 הלווה למשיב סכומים גדולים, והמשיב מעולם לא העלה טענת קיזוז בגין חוב ישן.
ביחס למבקש מס' 1 נטען, כי לא היה כל מקום לצרפו לתביעה, שכן משנת 2007 היה בן 20 בלבד, וכלל לא עבד עדיין בעסק של אביו.
המשיב מתנגד לביטול פסק הדין. לטענתו, הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד. המבקשים זלזלו בהליך המשפטי. יתר על כן, לטענת המשיב, המבקשים הודו בחוב וביקשו להסדירו, ולצורך כך אף מסרו בידיו שיקים על סך 13,000 ₪, אך לאחר מכן ביטלו אותם. המשיב טוען, כי טענת המבקשים לפיה המשיך לספק להם בשר עד לשנת 2011 אינה נכונה, שכן המשיב אינו עוסק בכך מאז 2008, ואילו חשבונית שצורפה לבקשה לעניין זה אינה שלו, אלא של יאסר אבו רומי.
המשיב מכחיש את הטענה בדבר יחסי חברות בין הצדדים, ומכחיש מכל וכל קבלת הלוואות מהמבקש מס' 2.
המבקשים טוענים בתשובתם, כי מסרו את השיקים בטרם קיבלו יעוץ משפטי, לאחר שנאמר להם כי אם לא ידאגו לתשלום שכר טרחת ב"כ המשיב, יינקטו נגדם הליכי ההוצאה לפועל. לאחר שקיבלו יעוץ משפטי, דאגו לבטל את השיקים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי, כי יש לבטל את פסק הדין.
המבקשים מודים בקבלת כתב התביעה, ועל כן אין הבקשה עוסקת בביטול פסק דין מתוך חובת הצדק. במצב כזה מסור ביטול פסק הדין לשיקול דעת ביהמ"ש, אשר בוחן, ראשית, מה היא הסיבה שבעטיה לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית, וזה העיקר, האם בפי הנתבעים טענת הגנה אשר ראוי לבררה.
בפי המבקשים טענת פירעון, וטענה זו, ככל שתוכח, תהווה הגנה טובה מפני התביעה. על כן, ברי כי לגוף העניין מעלים המבקשים טענה שיש מקום לבררה. אשר לטענתם, כי כתב ההגנה לא הוגש בשל הסכמת המשיב לחזור בו מהתביעה, אמנם המשיב אינו מאשר את הנטען, אולם על פני הדברים נראה, כי לא זלזול בהליך המשפטי הוא שהביא לאי הגשת כתב הגנה, וכאמור, ההגנה לגוף העניין היא העיקר.
יתר על כן, המשיב לא הגיב באופן כל שהוא לטענת המבקש מס' 1, כי בשנת 2007, בהיותו בן 20, כלל לא עבד בעסק של אביו, ועל כן כלפיו – ודאי אין עילת תביעה. אף טענה זו ראויה לבירור לגופה.
מעל לכל, יש להעדיף את זכות הגישה לערכאות, ולאפשר מיצוי של ההליך המשפטי לגופו, תוך מתן הזדמנות למבקשים להעלות טענותיהם בבית המשפט, ולקבל את יומם.
בשולי הדברים אעיר, כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, בניגוד לטענת המשיב, שכן פסק הדין ניתן ביום 12/4/11, הבקשה הוגשה ביום 16/5/11, ובין שני המועדים חלה פגרת הפסח, אשר ימיה אינם באים במניין הימים.
לאור האמור, אני מבטלת את פסק הדין מיום 12/4/11. בשלב זה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות, לטובת צד זה או אחר.
המבקשים יגישו כתב הגנה תוך 45 יום מקבלת החלטה זו.
ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.