אבו ראשד ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

החלטה

1.המבקשים שבפני עותרים לרשות לערער על החלטת בימ"ש השלום בבאר שבע מיום 16.9.2010 (כב' השופטת ע. קויפמן) בה נדחתה בקשתם לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה 1 להכנס למקרקעין נשוא הבקשה – עד למתן פסק הדין בתובענתם העיקרית בה עותרים הם לסעדים של זכויות חזקה באותם השטחים ולסעדים נוספים.

לאחר עיון בבקשה, על נספחיה, החלטתי לדחותה מבלי לבקש תגובת המשיבים.

2.הלכה היא משכבר כי ערכאת הערעור תמעט בהתערבות בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית לענין מתן או סירוב סעדים זמניים. איני מוצא מקום לסטות מגישה זו בענין הנדון.

ביהמ"ש קמא, בהחלטתו המפורטת, מנתח את "ממצאי הביניים" כפי שהתבררו בפניו – במהלך הדיון בבקשת הסעד הזמני ובהם מסמכי ההתקשרות הנטענים, תצהירי הצדדים וחקירותיהם הנגדיות.

מטבע הדברים, בשלב זה של הליך ביניים ראשוני אין המדובר כמובן בממצאי העובדה הסופיים כיוון שאלה ייקבעו בסופו של יום לאחר שיישמעו הראיות כולן לגופה של התובענה.

נקבע בהחלטה כי הקרקע – לגביה מתבקש הצו – איננה אותה הקרקע לגביה נקבע בהסכם החכירה המקורי התנאי בדבר "חידוש אוטומטי" מדי שנה של "תנאי ההסכם המקורי" – אלא קרקע חלופית שהועמדה לרשות המבקשים ואשר תנאי חידוש ההסכם השנתיים יהיו לגביה "עפ"י נוהלי החכירה המקובלים במינהל באיזור זה".

עוד נקבע, ברמת הראיות הנדרשת לשלב זה, כי המבקשים פינו את השטח שבנדון.

על כן – כך נקבע בהחלטה – נחלשת או מתערערת טענת המבקשים בדבר זכותם הנטענת ל"חידוש האוטומאטי" של ההסכם המקורי על כל תנאיו.

עוד צוין בהחלטה – כי בניגוד לטענת המבקשים, בתובענה ובבקשה, נחתמו על ידם משך מספר שנים, במהלך התקופה הרלבנטית, חוזי חכירה עונתיים – ובכך סתירה לכאורה לטענתם בדבר תוקפו "המתחדש אוטומאטית" של ההסכם המקורי משנת 1995.

המבקשים גם לא גילו בבקשתם (שהוגשה במעמד צד אחד) כי עוד ב- 2008 (שנה וחצי לפני הגשת הבקשה) הודיעה להם המשיבה 1 כי היא רואה בהתנהלותם משום זניחת ההסכם וזאת עקב נטישת השטח המוחכר משך למעלה משנה ואי חידוש החתימה על החוזים העונתיים.

בכל אלה מצא ביהמ"ש קמא כרסום לכאורה בעילות התביעה הנטענות ותמיכה לכאורית – דווקא בגרסת המשיבה – לגבי המחלוקת שבסכסוך.

עוד מצא ביהמ"ש קמא כי בבואו לשקול את "מאזן הנוחות" – הרי שבנסיבות הענין אם בסופו של יום יזכו המבקשים בתביעתם – ניתן יהיה לפצותם פיצוי כספי מלא על נזקיהם הנטענים.

יצוין כי המדובר בקרקע המיועדת לגידולים חקלאיים עונתיים – ולא למטרה אחרת.

סיכומם של דברים – ביהמ"ש קמא מצא חולשה לכאורית בראיות התובעים (המבקשים) לענין זכויותיהם הנטענות בקרקע והפגיעות הנטענות בהם, נקבע כי המבקשים העלימו מבקשתם נתונים הסותרים לכאורה את טענותיהם ומצא בנוסף כי מאזן הנוחות אינו נוטה דווקא לעבר הענקת הסעד הזמני המבוקש – שכן אם יזכו המבקשים בתביעתם ניתן יהיה לתקן נזקם בפיצוי כספי.

לא מצאתי כי נפלה שגגה בקביעות אלה – ודאי שלא ברמה המצדיקה חריגה מן הכלל בדבר מיעוט התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בסעדים זמניים.

אשר על כן – אני מחליט לדחות את הבקשה.

משלא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"א, 29 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.