אבו עקל נ' בדראן

פסק דין

התביעה היא לתשלום בגין סחורה שלטענת התובע, הנתבע רכש אך לא שילם עבורה.

התובע טוען כי מחירי המוצרים סוכמו בינו ובין הנתבע והאביזרים השונים סופקו לנתבע במהלך חודש מרץ 2008 על פי תעודות משלוח וחשבוניות שצורפו לתביעה, אך הנתבע לא שילם עבורם.

הנתבע אינו מיוצג והוא הגיש בכתב יד כתב הגנה ובו טען כי אינו חייב דבר לתובע. הנתבע מודה כי רכש אביזרי חשמל שונים מהתובע אך טען כי שילם לו עבור כל קניה במזומן ולאחר שהתובע סגר את החנות הפסיק לרכוש ממנו ולא היה חייב לו אף פעם.

הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות. תצהיר העדות הראשית של הנתבע הוגש אף הוא בכתב יד והנתבע הכחיש בו את חתימתו על תעודות המשלוח שעותק מהן צורף לכתב התביעה. לטענתו, בכל פעם היה מוסר לו התובע דף הצעת מחיר אך לא תעודת משלוח והוא מעולם לא התבקש לחתום על תעודת משלוח.

בדיון היום נחקרו התובע והנתבע.

לאחר ששמעתי את העדים, אני מחליטה לקבל את התביעה.

התובע העיד ועדותו הותירה רושם מהימן מאוד, מה שלא ניתן לומר, לצערי, על עדותו של הנתבע,

שהייתה רצופה סתירות ואינני יכולה לתת בה אמון.

הנתבע טען, כאמור, כי בכל פעם שרכש סחורה מהתובע מסר לו זה הצעת מחיר, אך לא תעודת משלוח ולראיה הגיש הנתבע בדיון היום הצעת מחיר שנמסרה לו מחנותו של התובע, וזו סומנה נ/1.

מדובר בהצעת מחיר מיום 28.2.08 ומלבד זו לא הציג הנתבע הצעות מחיר נוספות, חרף העובדה שהודה בעדותו בדיון היום כי יותר מפעם אחת רכש סחורה מהתובע.

יותר מזה, הנתבע הודה כי רכש מהתובע סחורה שאינה מפורטת בהצעת המחיר נ/1, אך לא הציג, כאמור, הצעת מחיר אחרת שבה פורטו הפריטים האלה.

כך למשל, ציין הנתבע כי רכש מהתובע פטישון וקופסאות חשמל, למרות שאלה אינם מפורטים בהצעת מחיר נ/1 והנתבע גם לא הציג הצעת מחיר אחרת שבה פורטו פריטים אלה.

כאשר עומת עם הסתירה שבגרסתו טען הנתבע כי לדברים קטנים לא קיבל מהנתבע הצעת מחיר וכאשר עומת עם העובדה שפטישון אינו דבר קטן, העלה גרסה חדשה ולפיה את הפטישון רכש "על המקום" ולכן לא קיבל הצעת מחיר (עמ' 10 שו' 22-25).

ואולם, גם גרסה זו של הנתבע אינה יכולה להתקבל, שכן הנתבע עצמו טען כי את הסחורה, שמפורטת בהצעת המחיר מיום 28.2.08 , קיבל בו ביום ואף בא בטרוניות על שתעודת המשלוח שהציג התובע בנספח לתביעה הינה ממועד מאוחר יותר (ראה למשל בעמ' 6 שו' 22).

לא רק בסתירות מדובר. עדותו של הנתבע הייתה רצופה בטענות בעלמא שהנתבע לא טרח אפילו לנסות להביא ראיה להוכיחן.

כך למשל טען הנתבע כי פעמים רבות לא הוא שרכש סחורה אצל התובע, אלא שהוא הפנה אנשים אחרים לרכוש סחורה אצל התובע, אך לא הביא ולו עד אחד להוכחת טענה זו (עמ' 10 שו' 3 ועמ' 8 שו' 27).

הנתבע גם לא הביא ראיה לכך ששילם תשלומים במזומן לתובע, כפי שטען בכתב ההגנה שהגיש והסתפק בטענה סתמית לפיה הסחורה שרכש מהתובע לא הייתה שווה יותר מ- 3,000 ₪ או

4,000 ₪, טענה שלא פורטה לא בכתב ההגנה ולא בתצהיר עדות ראשית ונטענה לראשונה רק בעדותו של הנתבע היום.

חשוב לציין כי גרסה זו של הנתבע לא רק שלא הובאה כל ראיה להוכיח אותה, היא גם אינה מתיישבת עם דברים אחרים שאמר הנתבע בעדותו היום. כך, הצעת המחיר שהגיש הנתבע כוללת פריטים בסכום כולל של כ – 1,580 ₪ בלבד והנתבע, כאמור, לא הציג הצעות מחיר, קבלות או כל מסמך אחר בנוגע לפריטים האחרים שרכש, כאשר הוא עצמו טוען שרכש פריטים בסכום גבוה יותר מאלה שפורטו בהצעת המחיר שהגיש.