אבו עסבה נ' מועצה מקומית ג'ת

פסק דין

בפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק תביעת התובע (להלן: "המשיב") על הסף.

הרקע להגשת התובענה , בקצרה :

ביום 17.8.10 הגיש המשיב תביעה (ת.א. 30830-08-10) בבית משפט השלום בחדרה. בפסק הדין מיום 5.12.10 שניתן על יד כב' השופטת הדסה אסיף, נמחקה התביעה בהעדר עילה. נפסק כי התביעה אינה מגלה עילה משום שלא צורף ההסכם נשוא התביעה ואף לא פורטו ההתחייבויות שנכללו לטענת המשיב בהסכם עליו נסבה התביעה.

(להלן: "התביעה הראשונה").

בחלוף חודש, הגיש התובע תביעה נוספת באותו העניין (ת.א. 39179-01-11) אף היא בבית משפט השלום בחדרה. במסגרת בירור התביעה התנהלו הליכים, הוגשו תצהירים מטעמם של הצדדים, התקיים דיון הוכחות במסגרתו נשמעו עדים והוגשו סיכומי הצדדים. לאחר שמיעת ההוכחות, לנוכח הערותיו של בית המשפט, לפיהן המשיב לא הרים את הנטל המוטל עליו, הגיש המשיב ביום 30.4.12 בקשה למחיקת התביעה וביום 3.5.12 ניתן פסק הדין המורה על מחיקת התביעה תוך חיובו של המשיב בהוצאות.

(להלן: "התביעה השניה").

ביום 5.6.13 הגיש המשיב את התביעה שבפני. בכתב התביעה נטען כי מהותה הנה נזיקית ועניינה "נזק ממוני כספי ונזק לא ממוני שנגרם למשיב עקב רשלנותה של המבקשת, מחדליה, הפרות חובות חקוקות, התעלמותה מהוראות ודרישות מחייבות וזלזול בוטה בזכויות האזרח.

(להלן: "התביעה השלישית").

טענות הצדדים:

לטענת המבקשת דין תביעת המשיב להידחות על הסף, עקב שימוש לרעה בהליכי משפט וחוסר תום לב. המבקשת טוענת כי המשיב מנסה בפעם השלישית את מזלו כאשר הוא מגיש תביעה זהה לגמרי בעילותיה, לתביעות קודמות אשר נמחקו. לטענתה, התוצאה לפיה מתדיין מושך תביעתו לאחר ששמע עמדת בית המשפט ומגישה מחדש לשופט אחר בבית משפט אחר על מנת לנסות מזלו פעם נוספת הנה תוצאה אשר יש להוקיע. לטענת המבקשת, התנהלות זו של המשיב מעידה על כוונתו לערוך מקצה שיפורים לתביעותיו הקודמות ולהימנע מהמשך דיון וממתן פסק דין על ידי המותב הקודם אשר דן בתיק, זאת לאחר שכבר שהוגשו תצהירים ונשמעו ראיות וסיכומים. לטענתה התנהלות זו גורמת לבזבוז משאבים ואינה סבירה. לטענתה של המבקשת, יש בהתנהלות המשיב בכדי להקים כנגדו "השתק שיפוטי" לאחר שהתביעה השניה נמחקה לבקשתו. לחלופין טוענת המבקשת כי דין התובענה להימחק על הסף, בשל העדר עילה. לעניין זה טוענת המבקשת כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדה וגם אם יוכיח המשיב את כל הנטען בתביעתו לא יהיה בכך בכדי להועיל לו מאחר ואין במסכת העובדתית בכדי ליצור עילת תביעה כנגדה. בהקשר זה מציינת המבקשת כי התביעה הראשונה אשר הגיש המשיב נמחקה בהעדר עילה ואף בתביעה השניה לאחר שהביע היושב בדין את עמדתו, עתר המשיב למחיקתה. עוד טוענת המבקשת כי דין התביעה להידחות מחמת שיהוי. לעניין זה טוענת הנתבעת כי התובע הגיש תביעתו השלישית שנה מהיום בו ניתן פסק הדין בתביעה השניה המורה על מחיקתה (3.5.12) זאת לאחר שהתקיימו כאמור במסגרת התביעה השניה הוכחות וסיכומים. לטענתה הדבר מהווה שיהוי מהותי חמור בפרט בנסיבות בהן עילת התביעה הנה הסכם מוכחש בן 35 שנה. לטענתה, מחיקת התביעה השניה מצביעה בבירור על זניחת זכות התביעה מצד המשיב. המבקשת טוענת כי התביעה השלישית הוגשה שנה לאחר הגשת התביעה השניה והתביעה השניה הוגשה רק בחלוף חודש לאחר הגשת התביעה הראשונה. חלוף הזמן שבין הגשת התביעה השניה השלישית יצר לטענתה מצג של המשיב לפיו אין לו עילת תביעה. כן, לטענתה דין התביעה להידחות בשל היותה טרדנית וטורדנית, בשל זלזול מצד המשיב בפסק הדין ואי תשלום הוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת התביעה השנייה.

בתשובתו לבקשה טוען המשיב כי את תביעתו הראשונה הוא הגיש לפי עילה חוזית לאכיפת הסכם אשר לטענתו נכרת בינו למבין המבקשת. אכן תביעה זו נמחקה לאחר שבית המשפט קבע כי אינה מגלה עילה. את תביעתו השניה טוען המשיב כי הגיש למתן פסק דין הצהרתי או אכיפת חוזה או צווי מניעה. לטענתו ההבדל בין התביעה הראשונה לשניה היא בפירוט הנוסף של העובדות במסגרת התביעה השניה וזאת לאור קביעת בית המשפט במסגרת התביעה הראשונה. לטענת התובע, תביעה זו נמחקה לאחר שכבוד השופט מסר לצדדים "מחוץ לפרוטוקול" כי לכאורה המשיב לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של הסכם ועל כן הוא רשאי, ככל שתימחק תביעתו, להגישה פעם נוספת בעילת הרשלנות. המשיב טוען כי תביעתו השלישית שבפני, הנה תביעת נזיקין המבוססת על עוולת הרשלנות והפרת חובות חקוקות. לטענתו, בענייננו לא מתקיים מעשה בית דין מאחר ובשני התביעות הקודמות לא נינתה הכרעה שיפוטית בטענותיו. לטענתו הוא לא פעל בחוסר תום לב ולא עשה כל שימוש לרעה בהליכי משפטיים. המשיב דוחה את טענות המבקשת בדבר העדר עילה ושיהוי והיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית. לטענתו הוא שילם למבקשת את ההוצאות שהושתו עליו במסגרת פסק הדין בתביעה השניה.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב נטען כי כל אין כל שוני בין תביעתו השניה של המשיב לבין השלישית ושינוי הכותרת לא גרם לשינוי מהות הטענות. המבקשת טוענת כי אף במסגרת התביעה השנייה העלה המשיב טענות נזיקיות אולם מסיבות השמורות עימו, הוא החליט שלא להתמקד בהן ובחר לזנוח אותן. לטענתה, שינוי עילת התביעה מחוזית לנזיקית הנו קוסמטי בלבד ולמעשה המדובר על אותו הסעד - קבלת הנחה או השבה מהמשיבה- כך שבסופו של יום ישלם המשיב עבור צריכת מים בתעריף מוזל של חקלאות. המבקשת טוענת כי בחירת התובע לא לכלול את מלוא עילות התביעה במסגרת תביעה אחת, הנה שימוש שלא בתום לב בהליכי משפט.

ביום 20.11.13 התקיים בפני דיון בבקשה והצדדים חזרו על טענותיהם כפי שפוטרו במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה.

דיון:

תקנה 101 לתקנות הדנה בדחיית תביעה על הסף, קובעת:

(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:

(1) מעשה בית דין;

(2) חוסר סמכות;

(3) כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.