אבו עמאר ואח' נ' מימון ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בתמונות הנזק כפי שצורפו ע"י שני הנהגים ותמונות שצולמו של מקום האירוע, כמו גם התמונה שצולמה ע"י הנתבע 1 במכשיר הפלאפון הסלולרי שלו, ניתן בזאת פסק דין, תוך ציון נימוקים בקצרה כדלקמן:

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין אותו אירוע תאונת דרכים מיום 29.6.09, כאשר למעשה לפני ביהמ"ש נפרסו שתי גרסאות שונות לחלוטין, גרסת הנהג מטעם התובע, לפיה, נוסע בכביש דו סטרי ודו מסלולי בנתיב הימני בנסיעה שנמשכה למעלה מ – 3 דקות במונית שירות, כאשר המונית ריקה.

בעת שנהג המונית חולף קצת לפני חנות לחומרי בניין אשר נמצאת מעבר למדרכה, דהיינו, כאשר מבקשים לצאת מהחנות על כלי הרכב שיוצאים משטח החנות לעבור דרך המדרכה ואז להשתלב לנתיב הנסיעה, מבחין נהג המונית ברכב שיוצא מהחנות, במרחק קצר באופן יחסי בכיוון נסיעתו ומשכך, בולם בלימת פתע/חירום, לדידו הוא לא הספיק לבלום וחלף על פני הפתח של אותה חנות, מבחינת המיקום.

בעת שעצר שבלם בלימת חירום, חש לפתע חבטה מאחור שנגרמה כתוצאה מכך שהנתבע 1 פגע בו ברכב בצידו השמאלי אחורי ואצל הנתבע 1 הנזק נגרם בחלקו הקדמי ימני.

לטענת הנתבע 1, כאשר הוא נוסע בנתיב הימני מבין שני הנתיבים הוא מבחין בנהג המונית נוסע לפניו כ – 50 מ' בנתיב השמאלי, לפתע סוטה נהג המונית מנתיב נסיעתו לתוך נתיב נסיעתו של הנתבע 1, כתוצאה מכך, בולם הנתבע 1 את כלי רכבו ואף מבצע סטיה חדה שמאלה ותוך כדי כך נגרם אירוע התאונה.

לכאורה לפני ביהמ"ש מונחות שתי גרסאות סותרות, במצב דברים כזה על ביהמ"ש להכריע בין שתי הגרסאות בהתאם לנזקים שנגרמו בשני כלי הרכב, לטופסי ההודעה ולסבירות כמו גם הגיונם של דברים ובנסיבות שלפני, מצאתי להעדיף את גרסתו של הנהגת מונית מטעם התובע על פני גרסתו של הנתבע 1, לא בשל כך שמוקדי הנזק והתמונות בשני כלי הרכב, שכן אלה מתיישבים עם שתי הגרסאות, אלא בשל מספר עובדות במצטבר, אשר התיישבו יותר עם גרסתו של הנהג מטעם התובע מאשר עם גרסתו של הנתבע 1.

לטענת התובע, הוא עצר עם כלי רכבו לאחר הכניסה לאותה חנות, להבדיל מטענת הנתבע 1, אשר לטענתו נהג המונית ביצע את הפניה לכיוון נתיב נסיעתו, בצד ימין במקום המיועד להעלאת/הורדת נוסעים – תחנת אוטובוס ובשל כך ארע האירוע התאונה – דווקא מהתמונה כפי שצולמו ע"י הנתבע 1, מיד לאחר קרות האירוע, נראה כי המונית עצרה במקום שבו העיד נהג המונית שנעצר ולא במקום שבו טען הנתבע 1 שהמונית עצרה.

כמו כן, נהג המונית העיד כי נסע בצד ימין של הדרך, במשך 3 דקות לערך, כאשר סביר להניח שהוא רואה את תחנת האוטובוס ממרחק ומשכך לא ברור מדוע נאלץ לסטות באופן מפתיע לנתיב הימני, כאשר לטענת הנתבע 1 מדובר בנהג מונית שנסע לאיטו.

כך או כך, לגרסת הנתבע 1, עלה בידו של נהג המונית, אשר נסע במהירות נמוכה מהמהירות שבה נסע הנתבע 1 להשתלב לנתיב נסיעתו באופן מלא, חרף כך לא עלה בידו של הנתבע 1 לבלום והוא ביקש לסטות שמאלה וכך ארע אירוע התאונה.

כאמור במכלול העובדות כפי שנפרסו לפני ובין גרסאות שני הנהגים, מצאתי סבירות והעדפתי את גרסת הנהג מטעם התובע על פני גרסת הנתבע 1, יחד עם זאת, מצאתי לנכון לפסוק אשם תורם לתובע בשיעור של 15%.

סוף דבר, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובע סך של 3,668 ₪ עבור הנזק הישיר, אגרה בסך 337 ₪, שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ.

ביחס לתביעה שכנגד, ישלם הנתבע שכנגד לידי התובעת שכנגד סך השווה ל- 15% מהנזקים המוכחים בהתאם לקבלות שתמציא התובעת לידי ב"כ הנתבע, אגרה בסך 337 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 900 ₪ כולל מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ח' אייר תש"ע, 22/04/2010 במעמד הנוכחים.

לימור רייך, רשמת

הוקלד על ידי: שיפרה סויסה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: