אבו עג'וה נ' יוסף ואח'

פסק דין

תביעה על סך של 25,052 ₪, לפיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לרכבה עקב תאונת דרכים שבה מעורב רכב שבו נהג הנתבע.

מלכתחילה הוגשה התביעה כאילו התובעת עצמה נהגה ברכב בעת התאונה אלא שלכל הדעות, לא זה המצב. כפי שצוין בכתב ההגנה (וקודם לכן, בבקשת הנתבע לביטול פ"ד בהעדר הגנה), נהג ברכב אדם אחר, מר חמזה אניס, ואילו התובעת, ישבה לצדו בעת התאונה. למקום נקראה גם המשטרה, נערך דו"ח פעולה ונגבתה עדות מהמעורבים. גם ממסמכים אלה עולים הפרטים הנ"ל. אין ספק, אפוא, כי התובעת לא נהגה ברכב אלא רק ישבה בו, בעת התאונה, לצד הנהג, מר חמזה. עוד יש לציין, כי הצהרת התובעת לפיה מי שנהג ברכב הוא מר חמזה, הינה ניגוד לאינטרס רכושי שלה, שכן נהיגתו של מר חמזה ברכב לא הייתה מכוסה. ב"כ התובעת הבהירה, כי הטעות נבעה מקשיי השפה בתקשורת עם התובעת, בעלת הרכב ועל אף המחדל שבאי הגשת בקשה מתאימה קודם לדיון, ביקשה לתקן את התביעה בדיון.

כיוון שאין מחלוקת שהתובעת לא נהגה ברכב אלא מר חמזה, נוכח כל האמור ועל מנת לייעל הדיון שמתנהל בסדמ"ר בשעה שכל העדים התייצבו לדיון - התרתי תיקון התביעה ושמעתי את העדים שהתייצבו לדיון, כמקובל בתיקים מסוג זה (ראו הודעת המנ"ת מיום 23/1/13).

לגופו של עניין, לאחר ששמעתי את הראיות והעידו בפני התובעת, מר חמזה והנתבע - אני מקבלת את התביעה בחלקה, כמפורט להלן.

טענות הנתבע הינן בעיקרן טענות פורמליות ביחס לבעלות על הרכב, העדר קבלות תיקון והטעות באשר לזהות הנהג בכתב התביעה, להבדיל מהעניין לגופו, בשאלת האחריות לתאונה. מהעדויות עולה, כי מר חמזה, נסע במסלול השמאלי בעוד שהנתבע נסע במסלול הימני. התאונה אירעה בשעה שמר חמזה עקף את הנתבע לצורך פניה ימינה, בדרכו אל דרך עפר שמובילה למגרש למכירת רכבים שמצוי בימין הדרך, לשם נסעו על מנת להשלים את עסקת רכישת רכב התובעת שהיה מעורב בתאונה (ככל הנראה, מדובר בכניסה לא מוסדרת למקום). הנתבע לא הספיק לעצור, ופגע ברכב התובעת עם הקצה השמאלי הקדמי של רכבו, בחלק האחורי הימני של רכב התובעת.

לגרסת מר חמזה, הוא הבחין בנתבע שנראה מבולבל ומהסס כמי שאינו יודע את הדרך ונסע באיטיות ולאחר שנסע בנתיב הימני כ- 3-4 דקות ופנה, החליט הנתבע לפנות אחריו ימינה, אך מבלי שנקט זהירות ושמר מרחק, ופגע ברכב התובעת בצד ימין מאחור. הכל כשהוא כבר במהלך הפניה, בכניסה למגרש המכוניות ומחוץ לנתיב הנסיעה הימני.

לגרסת הנתבע 1 נסע במהירת של כ- 60 קמ"ש, לפתע התובע "חתך" את נתיב נסיעתו והוא לא הצליח לבלום. יחד עם זאת, הנתבע אישר, שלא הכיר את הדרך וציין, כי במסגרת עבודתו הוא נסע למקומות שונים ליתן שירות אצל הלקוחות (בשעה זו היה בדרכו ליתן שירות בירחיב). לדבריו, לא ביקש לפנות ימינה כטענת התובע אלא להמשיך לרמזור, אם כי לא זכר לומר מה צריך היה לעשות בהמשך הדרך (עמ' 7 ש' 1-6).

אני סבורה, כי מיקום התאונה ומיקום הנזקים וטיבו של הנזק לרכב התובעת (מתוך עיון בתמונות הנזק לרכב התובע. לא הוצגו תמונות הנזק לרכב הנתבעים, והדבר פועל לרעתם); ותיאור הפגיעות ומצב הרכבים בדו"ח השוטר שהגיע למקום לאחר התאונה, מתיישבים יותר עם גרסת מר חמזה. גם עדותו של הנתבע מחזקת את גרסתו במובן זה שהנתבע אישר, כי לא ידע את הדרך. עולה, כי הנתבע נהג מבלי לשים לב כנדרש לתנאי הדרך והתנועה ולא שם לב כנדרש, לרכב התובעת, שבו לא הבחין במועד. יחד עם זאת, בנסיבות כאמור, כאשר הנתבע עובר מנתיב לנתיב ועוקף רכב אחר לצורך פניה ימינה, עליו לנהוג משנה זהירות ולוודא שהדרך פנויה, על אחת כמה וכמה, כשהוא רואה שבנתיב הימני נוסע רכב בצורה מהוססת כמתואר על ידו. על כן, אני קובעת, כי קיימת רשלנות תורמת מצד נהג התובעת, אותה אני מעמידה על 50% מהנזק.

לעניין בעלות התובעת על הרכב - מטופס העברת הבעלות עולה לכאורה כי הבעלות ברכב הועברה לתובעת בחודש אוגוסט, לאחר התאונה. יחד עם זאת, הוצגה תעודת ביטוח חובה ע"ש התובעת ששולמה ביום 11/7/10 בשעה 18:03 (בנספח לכתב ההגנה), באופן שמתיישב עם גרסת התובעת בעדותה בבית המשפט, שלפיה בעת התאונה כבר היה הרכב בבעלותה. גם מסמכי השמאות שנעשו ע"ש התובעת וההודעה לחברת הביטוח, תומכים בגרסתה שהרכב כבר נרכש על ידה בעת התאונה. בהקשר זה יש לציין, כי רישום הבעלות במשרד הרישוי כידוע, אינו קונסיטיטוטיבי.

אשר לנזק - הנתבעת לא הגישה חוו"ד נגדית ולא עמדה על חקירת שמאי התובעת, וחוות הדעת לא נסתרה. אין על התובעת להמציא קבלות על תיקון הרכב, שהרי היא רשאית גם שלא לתקן את הרכב. לפיכך, הזנק כפי שנאמד ע"י שמאי התובעת, לרבות ירידת הערך, הוכח.

הפסד ימי עבודה לא הוכח.

נוכח האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 11,526 ₪ והחזר האגרה בסך של 355 ₪, שניהם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 1700 ₪.

התשלום בתוך 45 ימים מהמסירה.

המזכירות תדוור לצדדים

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ד, 25 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: