החלטה
הצדדים הגיעו להסכמות על מינוי ד"ר ירניצקי כמומחה מוסכם בתחום הנוירולוגי, והמומחה הגיש את חוות דעתו ביום 16.01.13. לאחר שהוגשה חוות הדעת, ביקשה התובעת ארכה לשקול הגשת בקשה חדשה למינוי מומחים רפואיים נוספים. זו הבקשה שבפניי כעת.
הבקשה היא למינוי מומחים רפואיים בתחומים האורטופדי ו/או הפסיכיאטרי ו/או העיניים ו/או הא.א.ג, על מנת שיקבעו את נכותה הצמיתה של המבקשת (להלן: "התובעת") בתחומים אלה, כתוצאה מתאונת הדרכים שאירעה לה, לטענתה, ביום 01.03.08 (להלן: "התאונה").
לטענת התובעת (ילידת 1979), ביום 01.03.08 היא נפגעה כהולכת רגל על המדרכה, מפגיעת רכב הנהוג ע"י הנתבע 1 והמבוטח ע"י הנתבעות 2-3, בכפר מגדל שמס ברמת הגולן. לטענת התובעת, היא פונתה ממקום התאונה באמבולנס לבית חולים "רבקה זיו" בצפת, שם אובחנה כסובלת מחבלת ראש, והועברה לטיפול בבית החולים "רמב"ם" בחיפה.
לטענת התובעת, בבדיקתה הודגמה המטומה אפידורלית קטנה באיזור אוקסיפיטלי מימין, ואובחנה כסובלת מחבלות במרפק ובשורש כף יד ימין, אושפזה במחלקת נוירוכירורגיה עד ליום 03.03.08 ושוחררה בהמלצה לביצוע CT חוזר, ביקורת ומעקב רופא מטפל.
לטענת התובעת, ביום 05.03.08, יומיים לאחר שחרורה מבית החולים, אושפזה בבית החולים "רבקה זיו" בצפת בשל כאבי ראש, CT ללא חומר ניגוד הדגים שרידים של דימום קודם באיזור עצם אוקסיפיטלית מימין. לטענתה, עקב חוסר שיתוף פעולה וקושי בדיבור נבדקה ע"י פסיכיאטר שהתרשם מהתפרצויות כעס, סף גירוי נמוך ומצב רוח ירוד, כסימפטומים של זעזוע, והומלץ המשך מעקב פסיכיאטרי במרפאת בריאות הנפש ושימוש ב- VABEN במידת הצורך, כמו כן עורבה עובדת סוציאלית, והתובעת שוחררה לביתה ביום 09.03.08.
לטענת התובעת, היא אושפזה ביום 15.03.08 בבית החולים "רבקה זיו" בצפת, עקב אירוע של חולשה כללית, הרגשת עילפון, כאבי ראש ובחילות, CT ראש הדגים נסיגה חלקית של הדימום באונה אוקציפיטלית מימין, ועכירות קלושה בחלק של תאי המסטואיד בימין. לטענתה היא טופלה שמרנית ושוחררה לביתה ביום 19.03.08 בהמלצה להמשך טיפול ומעקב.
לטענת התובעת, מאז התאונה ועד היום היא מצויה באי כושר, מטופלת במרפאות חוץ של בית החולים וקופת חולים, לרבות טיפול פסיכולוגי במסגרת בית החולים "רבקה זיו" בצפת, טיפולי פיזיותרפיה ומעקב המרפאה הנוירוכירורגית. לטענתה, כתוצאה מהתאונה היא נותרה מוגבלת בגופה ובנפשה וסובלת ממגבלות תפקוד ניכרות, כגון: כאבי ראש, סחרחורות, בחילות, חולשה כללית, הפרעות בראייה, ירידה בשמיעה, הפרעות שינה, נדודי שינה, סיוטים פחדים, קושי בריכוז, קושי בדיבור, עצבנות, כעס, סף גירוי נמוך, הימנעות מביצוע פעולות, מצב רוח ירוד, כאבים והגבלות בתנועת הגב והצוואר, כאבים והגבלות בתנועת מרפק ימין ושורש כף יד ימין.
לבקשה צורף תיעוד רפואי רב, כמפורט בבקשה. בין המסמכים צורפו מסמכים שכלל אינם נראים שייכים לתאונה נשוא ענייננו. כך לדוגמא הפניה לרופא עיניים מיום 13.04.08 בגין דלקת עיניים, ובה צויין באבחנות דלקת בלחמית העין (conjunctivitis) ו- chest-wall syndrom.
המשיבה (להלן: "הנתבעת") מתנגדת למינוי מומחים רפואיים בתחום האמור לעיל, מן הטעמים הבאים:
אין קשר סיבתי בין התאונה המוכחשת לבין הזנק הנטען.
אין ולו ראיה לכאורה כי נותרה לתובעת נכות בתחומים נשוא הבקשה.
התובת טופלה והחלימה מהפגיעה.
אין רצף טיפולי.
התובעת כלל לא התלוננה בתחומים הכירורגי, הא.א.ג והראייה.
לחילופין, באם ימונה מומחה רפואי, יש להשית את שכרו על התובעת.
ההלכה קובעת, כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למינוי מומחה רפואי, יזהר בית המשפט בל תקופחנה זכויות התובע, שכן היות ובתביעות לפי חוק הפיצויים, האפשרות היחידה להוכיח עניין שברפואה היא על ידי מינוי מומחה, לכן יש לנקוט בגישה ליברלית ולא להחמיר יתר על המידה עם הנפגע המבקש את מינוי המומחה.
ראה: ת"א (דימונה) 1173/05 פרץ ליאת נ' כלל חברה לביטוח, תק-של 2006 (1) 15223;
רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216.
עם זאת, יש להצביע על תשתית, ולו מינימלית, לקיומה של פגיעה המצדיקה מינויו של מומחה רפואי.