אבו סבילה ואח' נ' גדסי ואח'

החלטה

בפניי בקשתם של התובעים לתקן, בשנית, את כתב התביעה שהוגש על ידם בתיק זה.

ביום 28.05.2013 הגיש התובע 1 את כתב התביעה המקורי.

ביום 29.07.2013 הגיש התובע 1 בקשה מוסכמת לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת התובע 2 כתובע נוסף. בקשה זו הוגשה בהסכמת הנתבעים ובקשתו של התובע 1 נעתרה.

כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 22.09.2013.

מאז ניתנו לנתבעים, בהסכמת התובעים, מספר ארכות להגשת כתב הגנה מטעמם.

כעת מבקשים התובעים לתקן, בשנית, את כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 22.09.2013 באופן שתיאור האירוע המופיע בס' 6 לכתב התביעה המתוקן מיום 22.09.2013 יתוקן.

עיקרו של התיקון הינו עובדתי והוא נוגע למועד ולמקום בו, כנטען, התרחש האירוע נושא התובענה.

בעוד שבכתב התביעה המתוקן מיום 22.09.2013 טוענים התובעים כי האירוע אירע "לפני הגיעם לתחנת המשטרה" ו"בצידי הדרך" הרי שבכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש עתה טוענים התובעים כי האירוע אירע "בהגיעם לתחנת המשטרה".

עיינתי בבקשת התובעים, בתגובת הנתבעים ובתשובת התובעים.

סבורני כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהנימוקים הבאים:

1. מהות התיקון: מדובר בתיקון עובדתי גרידא אשר לא יכול להיות ספק כי הוא דרוש על מנת שבית המשפט יוכל להכריע מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

טענות הנתבעים כי אותם חדרי חשמל "לא היו ולא נבראו" (ס' 3 לתגובת הנתבעים) וכי התיקון המבוקש "מקים כבר בשלב זה בסיס ממשי לטענה בדבר העדר מהימנות התובעים" (ס' 6 לתגובת הנתבעים) הן טענות שראוי להשמיע בשלב בירור התובענה לגופה.

בנסיבות בהן הנתבעים טרם הגישו כתב הגנה, וגם אם היו מגישים בוודאי שהייתה להם הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן, בוודאי שלא נמנעת מהנתבעים הזכות להתייחס לגרסה האחרונה אותם טוענים התובעים ולבטח שלא נמנעת מהם הזכות להתייחס, הן בכתב הגנתם והן בשלבים מתקדמים יותר של ההליך המשפטי, להבדל בין הגרסאות השונות בכתבי התביעה כפי שעשו הנתבעים במסגרת ההליך שהתנהל בת"פ 43727-02-11 כאמור בס' 5 לתגובתם.

יתירה מזו, הציטוט מחקירתו של התובע 1 כפי שהובא בס' 5 לתגובת הנתבעים, דווקא תומך בטענת התובעים כי האירוע, לשיטתם, לא אירע לפני הגיעם לתחנת המשטרה אלא דווקא בתוך התחנה. ודוקו, זו טענת התובעים בלבד. היא טרם הוכחה. טענה זו יש לברר בהליך גופו ובוודאי שלא ניתן למנוע את בירורה.

ועוד, לא מצאתי טעם של ממש לסירובם של הנתבעים כי טענתם של התובעים תבורר.

הדברים הם פשוטים בתכלית: יוגש כתב תביעה מתוקן. הנתבעים יגישו כתב הגנה וניתן יהא לקדם את הטיפול בתובענה. מצב דברים זה הוא, או כך לפחות צריך להיות, אינטרס של שני הצדדים.

2. היעדרו של תצהיר התומך בבקשה: אכן, ראוי היה לתמוך את הבקשה בתצהירו של ב"כ התובעים אשר יצהיר ויפרט אודות אותה "טעות משרדית".

עם זאת, איני סבור כי היעדרו של תצהיר שולל את האפשרות להיזקק לבקשה גופא ולדון בה באופן ענייני. טוב שלא יקרו טעויות משרדיות. אך הן קורות. וכשהן קורות, לפחות כנטען, יש לדון במהות העניין והמהות בענייננו היא התיקון המבוקש.

עם זאת לנוכח הסיפא לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") ראיתי לנכון לחייב את התובעים להגיש תצהיר לעניין קרות האירוע. תצהיר כאמור מתחייב גם על מנת להבטיח כי גרסתם הברורה של התובעים היא שתעמוד בפני בית המשפט ובפני הנתבעים.