אבו נסאר נ' חאמד ואח'

פסק דין

1.התובע, יליד 1945, הגיש את התביעה שבפני לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 28.10.06.

2. הנתבעת 2, מבטחת הרכב שבו לפי הטענה עשה התובע שימוש בעת התאונה (להלן – המבטחת), כופרת בחבותה לתשלום פיצויים בטענה כי האירוע נשוא התביעה לא הוכח. כן קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לשיעור הפיצויים, אליה יש להידרש אם וככל שקיימת חבות מצד המבטחת.

3.המחלוקת בה יש להכריע תחילה הינה, איפוא, האם הוכח האירוע נשוא התביעה, ולכך אדרש להלן.

נסיבות הפגיעה – גרסת התובע בתביעה:

4.על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 28.10.06 בסמוך לשעה 2:00, באזור בית שאן, בעת שהתובע נסע ברכב ג'יפ המבוטח על-ידי המבטחת (להלן – הג'יפ), כשהוא יושב לצד נהג הג'יפ, התחלק הג'יפ, התובע נפל ממנו ונפגע בגב, בצוואר ובכתף שמאל. על נסיבות האירוע עמד התובע אף במסגרת תצהיר תשובות לשאלון שהופנה אליו על-ידי המבטחת, בו פירט כי: "תוך כדי נסיעה הג'יפ התחלק ואני נפלתי החוצה" (נ/2, תשובה לשאלה 35)

5.בחקירתו הראשית הרחיב התובע ותיאר את אופן התרחשות האירוע. לדבריו, בליל האירוע הוא יצא לציד חזירי-בר ביחד עם קבוצה של מספר מכרים/חברים. הקבוצה נסעה בג'יפ על גדר המערכת באזור הישוב בית יוסף. בעת הנסיעה הבחינו בעדר חזירים וירו לעברם. נהג הג'יפ, הוא הנתבע 1, נסע לאחור על מנת לחזור אל העדר. הג'יפ נסע לאחור במהירות, החליק על הדרך והתובע נפל מהג'יפ (עמ' 16, ש' 24-27).

6.בחקירתו הנגדית שב התובע ואישר כי נפל מהרכב תוך כדי נסיעת הג'יפ לאחור והתחלקותו (עמ' 21, ש' 15-16). התובע העיד כי הדרך היתה בוצית, וכי בשל החלקת הג'יפ עף מעל לדלת הג'יפ (עמ' 22, ש' 7).

עדים נוספים מטעם התביעה:

7.מטעם התביעה זומנו להעיד שני עדים נוספים שהיו עם התובע בעת האירוע – וליד משרקה (להלן – וליד) וסוהיל חאמד (להלן – סוהיל). נהג הג'יפ - הנתבע 1, נסים חאמד (להלן – הנתבע או הנהג), אשר לא זומן תחילה לעדות, זומן על-ידי בית המשפט בהתאם להסכמת הצדדים בעניין זה. לפי העדויות שנשמעו, כל השלושה היו יחד עם התובע בג'יפ בעת שארעה התאונה הנטענת.

8.וליד העיד כי בליל האירוע יצאה הקבוצה בג'יפ לצוד חזירי-בר בעמק בית שאן. לדבריו, הוא ישב בחלק האחורי של הג'יפ והתובע ישב מלפניו, כשהוא נמוך ממנו. בעת שנסעו מכיוון צפון לדרום, הבחינו בחזירי בר. הנהג עצר, הם ירו לכיוון העדר והחזירים ברחו לאחור, או אז חזר הנהג עם הג'יפ בנסיעה לאחור ומאחר שהיה גשום והדרך בוצית הג'יפ סטה לאחור. באותו עת, שמע צעקות וראה את התובע שוכב לצד הג'יפ. וליד הדגיש בעדותו כי אף שהיה לו קשר עין עם התובע בעת הנסיעה, והוא לא ראה את רגע הנפילה עצמו ולפיכך איננו יכול לתארו (עמ' 9, ש' 26-27), אך ציין כי התובע נפל תוך כדי נסיעת הג'יפ לאחור ושלל את האפשרות כי נפל מהג'יפ בעת שניסה לרדת ממנו (עמ' 10, ש' 5).

9.סוהיל העיד כי הקבוצה עסקה בציד בלילה מתוך ג'יפ פתוח, כאשר הוא, וליד ואדם נוסף בשם מוחמד חוסין עמדו מאחור, ואילו התובע ישב מקדימה ליד הנהג. לפי עדותו, הם ראו חזירים, הנהג נסע ברוורס בסיבוב, ומאחר והיה בוץ ורטיבות כתוצאה מהגשם, החליק הג'יפ. לדבריו, ופתאום שמע את צעקות התובע וראה אותו שרוע על הארץ וזועק מכאבים (עמ' 12 לפרוטוקול, ש' 8-14). גם סוהיל ציין בעדותו כי לא ראה את הנפילה עצמה וכי הוא לא יודע להסביר כיצד ארעה, שכן באותו רגע הסתכל לכיוון בו היו החזירים (עמ' 12, ש' 23; עמ' 13, ש' 17-18).

10.הנתבע בעדותו מסר גרסה דומה לגרסת יתר העדים, לפיה, במהלך נסיעה לאחור של הג'יפ במהלך הצייד, החליק הג'יפ, נשמעה צעקה והוא ראה את התובע לצד הרכב. אף הנתבע, כמו יתר העדים, ציין והדגיש כי לא ראה את הנפילה עצמה, וכדבריו בחקירה הראשית – "אף אחד לא ראה איך הוא נפגע" (עמ' 29, ש' 16-17).

גרסת התובע אל מול גרסאות קודמות וראיות נוספות:

11.כמפורט לעיל, גרסת התובע בתביעה, ובעדותו בפני, הינה כי נפל מהג'יפ בעת התחלקות הג'יפ במהלך נסיעתו לאחור.

12.גרסה זו שונה מגרסאות קודמות שנמסרו על-ידי התובע במספר הזדמנויות, כעולה מהראיות שהציגה הנתבעת, וכפי שיפורט להלן.

13.ראשית, במסמכים הרפואיים המתעדים את הטיפול הרפואי שניתן לתובע לאחר האירוע, הכוללים את גיליון חדר המיון מבוקר האירוע (נ/7) וכן רישומים מתיקו בקופת החולים במועדים שלאחר מכן (נ/8), צויין כי התובע נפגע כתוצאה מהתהפכות הג'יפ בו נסע.

14.שנית, התובע נחקר על-ידי חוקר מטעם המבטחת. על-פי תמליל החקירה שהוגש (נ/9), התובע תיאר תחילה התרחשות דומה לזו לה טען בעדותו, בה הג'יפ נוסע לאחור, מחליק, מסתובב והתובע נופל ממנו. אלא שבהמשך דבריו, תיאר התרחשות שונה, לפיה הג'יפ נעצר, הוא ביקש לרדת ממנו, מעד ונפל.

"ח- זה לא שרצית לרדת, הנחת רגל ונפלת

נ- רציתי לרדת, הג'יפ היה בעצירה, לא בנסיעה