אבו מוסא נ' מועצה מקומית עילוט

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

1.בפני תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבעת – המועצה המקומית עילוט – לפצותו בסך של 5,000 ₪, בגין עיקול חשבונותיו שלא כדין, ובגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאת האמור.

2.התובע, רגא חסן אבו מוסא, הינו תושב עילוט.

הנתבעת הינה המועצה המקומית עילוט (להלן גם: "המועצה").

3.כפי העולה מכתב התביעה, ביצעה הנתבעת עיקולים על חשבונות התובע בבנק הדואר, בבנק ערבי-ישראלי, במשרד הרישוי ובחשבונות נוספים. זאת למרות שהתובע לא חייב כספים לנתבעת, ולמרות ששילם לה את מלוא חובו (גם אותו הכחיש במסגרת כתב התביעה).

עוד נטען כי כתוצאת האמור נגרמו לתובע נזקים, ובין היתר בשל מניעה מלמשוך כספים בתקופת החג. נזקים אלו העריך התובע בסך כולל של 5,000 ₪, וביקש כי הנתבעת תשיב אותם לידיו.

4.מנגד ובהתאם לאמור בכתב ההגנה, נטען כי בשנת 1996 היה לתובע חוב למועצה, בגינו נפתח כנגדו תיק הוצל"פ. עוד נטען כי עקב נקיטת הליכי גבייה כנגדו, הגיע התובע להסדר עם המועצה, במסגרתו נתן שיקים המשוכים מחשבון צד שלישי כמו גם שיקים מחשבונו בבנק הדואר, וכי חלק מהשיקים לא כובדו. בהתאם נותר התובע חייב כספים למועצה, ומכאן העיקולים נשוא תביעה זו.

בצד האמור נטען כי התובע לא הוכיח קיומם של נזקים, ובכלל זה לא הוכיח כל קשר סיבתי בין המתואר ובין תיעוד רפואי שהגיש כנספח לכתב התביעה. נוכח המתואר ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

ראיות הצדדים בצד דיון

5.ב"כ התובע חזר בפני על תמצית הדברים, והדגיש כי במועד העיקולים לא הייתה לתובע יתרת חוב למועצה, וכי העיקולים בוצעו בסמוך למועד החג באותה שנה, ובאופן שגרם לו בין השאר לעוגמת נפש ולפגיעה בשמו הטוב.

6.לראייה צירף התובע את שלל הודעות העיקול שנשלחו לידיו (ת/1), מהן ניתן ללמוד על עיקול מחשבונו בבנק ערבי-ישראלי מיום 3/11/09; עיקול נוסף מחשבון זה מיום 29/6/10; עיקול כלי רכב מיום 7/10/09 ומיום 15/11/09; וכן עיקול מחשבון בבנק הדואר מיום 3/11/09 (שבו צוין עיקול נוסף מיום 5/3/08 לטובת בתי המשפט).

יובהר כי למעט העיקול השני (מבנק ערבי-ישראלי מיום 29/6/10), יוחסו כל העיקולים האחרים לתיק הוצל"פ שמספרו 08-11271-96-7 (להלן: "תיק ההוצל"פ).

7.עוד הוגש "דו"ח מצב חשבון" של התובע, שהופק על ידי הנתבעת ביום 3/12/09. עיון בדו"ח זה מלמד כי ביום 29/1/09 עמד מצב יתרתו של התובע על 21,292 ₪ בחובה, וביום 29/1/09 מסר 20 שיקים מעותדים ע"ס 1,065 ₪ כ"א (ששוויים בסה"כ – 21,300 ₪, ואשר האחרון בהם ניתן ליום 30/9/10). עיון בטבלה זו אינו מלמד אם השיקים נפרעו במועדם אם לאו, ובכל מקרה ברי כי ביום הפקת הדו"ח – 3/12/09 – ממילא טרם הושלמו כלל החיובים המתוארים.

הדו"ח הנזכר כלל בנוסף את מצב חשבונו של התובע מהשנים 2007-2008.

8.התובע צירף לכתב תביעתו גם בקשת זוכה שהגישה הנתבעת ללשכת ההוצל"פ ביום 19/11/09 (ובעניינו של תיק ההוצל"פ נשוא מרבית העיקולים), ובה ביקשה את ביטול ההליכים כנגדו ואת סגירת התיק בטענה כי: "החייב שילם את כל החוב במועצה ואינו חייב".

בנוסף הגיש אישור רפואי המלמד כי אושפז בבית החולים בנצרת ביום 28/11/09 בשל קוצר נשימה.

9.מנגד טען ב"כ הנתבעת כי התובע ערך הסדר תשלומים מול המועצה והפר אותו כך ששיקים שמסר לא כובדו; לא הוכיח את נזקיו וממילא לא הוכיח כי הם קשורים לעיקולים, ולא, למשל, למצב חשבונו המוגבל ממילא; ואף לא הראה מדוע לא עשה דבר כדי להסיר את העיקולים במועד ביצועם, אלא רק תקופה לא מבוטלת לאחר מכן.

10.לתמיכה בטענותיו צירף 2 שיקים. האחד מחשבונו של התובע, שניתן לפקודת המועצה, על סך 1,533 ₪, שמועד פירעונו ביום 30/11/08, ואשר צוין עליו – בחותמת הבנק – כי החשבון מוגבל; והשני מחשבונו של צד שלישי (אבו מוסא הודא), שניתן לפקודת המועצה על סך 1,065 ₪, ואשר מועד פירעונו ביום 30/3/10, והוחזר בשל אי כיסוי מספיק.

על שיקים אלה ועליהם בלבד ביקש ב"כ הנתבעת להסתמך וכלשונו: "די בעובדה שצירפתי לכתב ההגנה שיקים ששילם החייב וחזרו ולא כובדו" (עמ' 2 לפרוטוקול).