אבו מוך ואח' נ' זידאן ואח'

פסק דין

הנתבע 1 הגיע לביתו של התובע למסור דבר מה לאשת התובע המועסקת ע"י הנתבע. הוא חנה בחצר וכאשר סיים את הביקור בבית התובע יצא את מכוניתו ויצא מהחצר אל הכביש, ובשלב מסוים נסע לאחור.

באותו רגע היה הנתבע במכוניתו במהלך יציאה מן החצר, והופתע מנסיעתו של הנתבע לאחור וכך ארעה התאונה.

שני הצדדים המעורבים בתאונה מעידים כך בבית המשפט, וכך גם נכתב בכתב ההגנה מטעם הנתבע 1, ואילו בכתב התביעה טען התובע כי בעת התאונה היה במצב של חניה בחצר ביתו.

הנני קובעת כי התאונה ארעה על פי העובדות המתוארות ע"י שני הנהגים בבית המשפט כאמור.

תובע אומנם לא היה במצב של עצירה מוחלטת, אך הספיק להתקדם עד מקום התאונה מרחק של 1 מ' או שניים, עד שהגיע ליציאה מהחצר אל הכביש, ועד אז לא יכול היה לראות לאן נסע הנתבע לאחר שיצא מהחצר.

הנני דוחה את טענת הנתבעת 2 כאילו יש לתובע רשלנות תורמת לגרם התאונה, שכן לא היה שום פסול בכך שהוא יתקדם מהחצר אל הכביש והאחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע שנסע לאחור, נסיעה המחייבת זהירות מוגברת.

הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע סך 6100 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממרץ 2009 ועד ליום הפירעון, ועוד 100 ₪ הוצאות בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום הפירעון.

ניתן היום, כ"א אייר תש"ע, 05 מאי 2010, בהעדר הצדדים.