אבו חוסיין נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט, לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982.

מדובר בבקשה המתייחסת לעבירה מיום 22.1.09, לפיה המבקשת נהגה ברכבה כשלוחית הזיהוי האחורית אינה תקינה.

לאחר שהוגשה הבקשה, העברתי אותה לתגובת המאשימה, ממנה עלתה הסכמתה לביטול הדו"ח כנגד המבקשת והסבתו לנהג שנהג ברכב.

מהעובדות שבפני, מתברר כי הדו"ח נרשם תחילה על שמו של מר עופר גרניצקי, אך בשל טעות והדמיון במספר רישיון הנהיגה של מר גרניצקי לבין מספר רישיון הנהיגה של הנאשמת, נשלח הדו"ח לנאשמת.

הנאשמת קיבלה הודעת קנס מוגדלת ומאז החל בא כוחה בתכתובת עם המשטרה, כאשר הוא פונה לפניות נהגים חוף וכן לגורמים נוספים על מנת לבטל את הדו"ח כלפי מרשתו.

בכל אותה עת לא פנה ב"כ המבקשת לבית המשפט, למרות שלא שולם הקנס ולמעשה, לפי הוראות סעיף 229(ח)(2) לחסד"פ, הפכה ההרשעה להרשעה חלוטה והיה צורך בהגשת בקשה לביטול הקנס ולהארכת המועד להישפט.

בסופו של דבר, הונחה היום בפני הסכמת המטה הארצי לביטול הודעת קנס ביחס למבקשת והסבתו על שם מר גרינצקי עופר, ובכך לכאורה תוקן המעוות.

ב"כ המבקשת עומד על כך שיפסקו לטובת מרשתו הוצאות, בטענה כי טורטרה, על לא עוול בכפה, ומן הראוי שהמשטרה היתה מזהה את הליקוי מבעוד מועד ועושה לתיקונו ומונעת מהמבקשת, מרשתו, את עוגמת הנפש אותה חוותה לטענת בא כוחה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני, סבורני כי אכן נפלה תקלה מצערת בדו"ח, מדובר בספרה אחת שברישיון הנהיגה שבלבלה את רושם הדו"ח ולכן נשלח הדו"ח לנאשמת.

כאמור, מדובר בתקלה מצערת שניתן היה למנוע אותה, לו פנתה המבקשת בדרכים המקובלות והקבועות בסעיף 229 לחסד"פ, במועד ולגורמים הנכונים.

כל התכתובת שבוצעה היתה מיותרת ולא סייעה לתיקון המעוות.

היום, כאמור, תוקן הענין וכתב האישום הוסב על שם הנאשם הנכון.

בנסיבות אלה, לא התרשמתי כי היתה התרשלות כזו המצדיקה השתת הוצאות על המדינה, אם כי יש להצר על התקלה שאירעה.

לאור זאת, אני דוחה את הבקשה לפסיקת הוצאות.

רשמתי בפני כי הדו"ח המקורי הוסב על שם מר עופר גניצקי.

הבקשה תיסגר.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תש"ע, 02/03/2010 במעמד הנוכחים.

שלמה בנג'ו, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: