אבו גרבייה נ' עמית

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש היה הבעלים והמנהל של חברה לשיווק מוצרי תיירות, בשם סבן אם. המשיב הנו איש קשר ונציג של חברה בשם פלפוט. המבקש ניהל מו"מ עם המשיב לגבי הסכם בלעדיות למכירת מוצרים שונים, למדריכי ו/או נהגי תיירות במגזר הערבי, והמשיב הוא ששכנע את המבקש להקים חברה בכדי לבצע את הסכם הבלעדיות. המבקש הקדיש את כל מרצו להצלחת החברה, דבר שבתורו הביא להצלחת מוצריה של חברת פלפוט. בשלב מסוים וללא כל התראה או סיבה החליטה חברת פלפוט להפר את הסכם הבלעדיות והחלה לשווק את מוצריה באמצעות אנשים אחרים, דבר שהביא לנזק כלכלי אדיר למבקש ולחברת סבן אם. המבקש פנה לחברת פלפוט בדרישה לכבד את הסכם הבלעדיות אולם ההפרות נמשכו. המשיב הבטיח כי ההפרה תיפסק וכי חברת פלפוט תכבד את ההסכם, אך לשווא. עקב כך, נקט המבקש בהליך בבית המשפט השלום כנגד חברת פלפוט. במסגרת ההליך, הודה המשיב, כי הוא לא אמר למבקש שההסכם לא נחתם על ידי חברת פלפוט, והוא הניח לו לסבור שקיים הסכם בלעדיות. לאור האמור, קבע בית המשפט קמא שאין הסכם בלעדיות, היות והמשיב לא היה מוסמך לחייב את חברת פלפוט. בעקבות זאת, הגיש המבקש תביעה כנגד המשיב בגין מצג השווא שגרם לאור התנהגותו חסרת תום הלב. בית משפט קמא קבע שעל המבקש להפקיד סך של 20 אלף ₪ להבטחת הוצאות המשיב. ביום 16.9.13 הורה בית משפט קמא בפסק דין על מחיקת התביעה כנגד המשיב וזאת משום שהמבקש לא הפקיד את הערובה, ובד בבד הוא חויב בהוצאות בסך של עשרת אלפים שקלים. בקשת המבקש לביטול פסק הדין נדחתה, ובקשתו לעיון חוזר, נדחתה אף היא. המבקש סבור שהחלטות בית משפט קמא בטעות יסודם ולטעמו, לערעור סיכויים גבוהים מאוד. למבקש אין יכולת לשלם את הערבון וזאת במיוחד נוכח אירוע ההטעיה ו/או ההונאה אשר פגע במקור הכנסתו. בתצהירו, ציין המבקש כי חברת סבן אם אינה פעילה וכי אינה מבצעת כל פעילות עסקית. עוד ציין, כי אין לו כל נכסים, מקרקעין, רכבים או מלאי עסקי כלשהו. הוא סיים את עבודתו בחברת סבן אם משום שהיא לא יכלה לעמוד בפירעון חובותיה. בנוסף, ציין כי מצבו הבריאותי הנו בכי רע וכי הוא ממתין להחלטה בעניין בקשתו לקבלת קצבת נכות.

לטענת ב"כ המשיב, המשיב נתבע על ידי המבקש שלא כדין, תביעתו נמחקה ביום 16.9.13, ועד היום לא שילם המבקש את ההוצאות שנפסקו לחובתו. לדבריו, חברת סבן אם לא מכבדת התחייבויותיה ואינה משלמת לחברת פלפוט את התמורה בגין הטובין שאותם רכשה כמוסכם. חברת פלפוט מנהלת הליכים רבים כנגד חברת סבן אם לגביית חובותיה, אולם עד היום וחרף הליכי הוצאה לפועל רבים, לא פרעה חברת סבן אם את חובה. לטענתו, הבקשה שלפנינו הוגשה באיחור ניכר ושלא כדין, ושלא עם הגשת הערעור. לטענתו, טענות המבקש לפיהן יש לערעור סיכוי אינן נכונות ועומדות בסתירה מוחלטת לפסקי הדין החלוטים שניתנו על ידי בתי המשפט. כמו כן, המבקש לא טרח לפרט אודות מקורות הכנסתו, הכנסות בני ביתו ומשפחתו, ונכסיו. המבקש גם לא צירף מסמכים כגון: הצהרות הון, דוחות שנתיים למס הכנסה, נסחי מקרקעין, פירוט חשבונות בנק וכו'.

ב"כ המבקש טען בתגובה, כי המשיב הבהיר שהוא ניהל את המו"מ עם המבקש על דעת עצמו, ללא כל הרשאה מחברת פלפוט, והוא שניסח את הסכם הבלעדיות בין הצדדים. הערעור נסוב על פסק דינו של בית משפט קמא אשר החליט למחוק את התביעה משום שהמבקש לא הפקיד ערובה להוצאות המשיב, בשלב מקדמי וללא התייחסות לסיכוייה התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראו: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.2011).

בענייננו, המבקש צירף מספר מסמכים המעידים על כך שהוא פנה למל"ל בבקשה לקבל דמי אבטלה ובבקשה לקבלת קצבת נכות. כמו כן, צירף המבקש מסמך מטעם המל"ל המעיד על כך שבקשתו לקבלת דמי אבטלה נדחתה. בנוסף, צירף המבקש אישור מטעם רו"ח המצביע על כך שהמבקש נותר כעובד האחרון של חברת סבן אם, כי החל מחודש מאי 2012 הוא הפחית את שכרו במחצית לכדי 3,000 ₪, וכמנהל החברה הוא החליט לחסל את עסקיה לקראת סוף שנת 2012. חרף נתונים אלו, המבקש לא פירט בתצהיר את הכנסת אשתו ולא צירף תלושי שכר, ככל שאלו קיימים. המבקש לא צירף תדפיסי עו"ש ולא פירט את ניסיונותיו לגייס את סכום הערבון מחוג קרוביו ומכריו. בנוסף, המבקש לא הסביר כיצד ידו משגת לממן את שכר טרחת עורך דינו הפרטי, כנדרש בפסיקה. משלא פרש המבקש את מלוא התשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי, די בכך כדי לדחות את בקשתו.

יחד עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות המבקש, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב לכך שנראה על פניו כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, כי יש להעמיד את הערבון על סכום מתון בסך של 7,500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, הערעור יימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: