אבו גוש נ' שלייכר

החלטה

בפני בקשת הנאשם למחיקת הקובלנה הפרטית שהוגשה כנגדו על הסף. מעיון בבקשה עולה שלמעשה מדובר בבקשה לביטול הקובלנה בשל העדר עילה, דהיינו, שעובדות הקובלנה אינן מהוות עבירה.

הקובל, מר פאדי אבו גוש (להלן: "הקובל") מאשים את הנאשם, מר ראובן שלייכר, יו"ר ועדת הביקורת וחבר כבוד בארגון ההורים הארצי (להלן: "הנאשם") שעבר על סעיפים 1, 1(1), 1(2), 1(3) לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק לשון הרע"). עבירה לפי סעיף 2(א), 2(ב)(1) לחוק לשון הרע, עבירה לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, ולפי סעיפים 1,2(1),2(5), 2(7),2(8), 2(9) 2(10), 2(11) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

תחילה הוגשה הקובלנה בלא רשימת עדי תביעה. במסגרת הדיון שנערך בפני ביום 26.11.2012 טען ב"כ הנאשם כי יש למחוק את הקובלנה בשל פגמים בעריכתה. שכן, סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי דינה של קובלנה כדין כתב אישום. סעיף 85(6) לחסד"פ קובע כי בכתב אישום יש צורך למנות את רשימת העדים. בקובלנה שהגיש הקובל ביום 17.1.2012 לא נכללה רשימת עדים. אשר על כן ביקש ב"כ הנאשם כי הקובלנה שהוגשה תמחק.

בהחלטתי באותו הדיון התרתי לב"כ הקובל להגיש קובלנה מתוקנת. אכן, ביום 3.12.2012 הגיש ב"כ הקובל כתב קובלנה פלילית פרטית מתוקנת, ובה נכללת רשימת עדי התביעה.

הקובל טוען בכתב הקובלנה שהגיש כי בשנת הלימודים 2010 -2011 הופץ על ידי בית הספר היסודי אבו גוש (להלן: "בית הספר") מנשר למינוי ועד הורים. הקובל, בתור הורה לילד בבית הספר, הגיש מועמדותו ונבחר לכהן הן כוועד הורים כיתתי והן כיו"ר ועד ההורים של כלל בית הספר.

לטענת הקובל, כיו"ר ועד ההורים הגיעו אליו תלונות רבות כנגד התנהלות המנהלת כלפי התלמידים. נטען כי היא נקטה באלימות כלפי חלק מהתלמידים. לטענת הקובל, מאחר ופעל לטיפול בתלונותיהם של ההורים כלפי המנהלת, יחסיו עם המנהלת התדרדרו עד כדי כך שהמנהלת אף איימה עליו באמצעות משלוח דואר אלקטרוני מאיים. בעקבות הודעות מאיימות אלו הגיש הקובל תלונה במשטרה כנגד המנהלת.

ביום 23.3.2011 קיבל הקובל מכתב מהמנהלת המדיח אותו מתפקידו בוועד ההורים. זמן מה לאחר מכן קיבל הקובל שני מכתבים נוספים אותם כתב הנאשם כנגדו. המכתב הראשון, מיום 27.2.2011, מוען לשר החינוך, בדבר בקשת חקירה בעניין ניסיונו של הקובל להסיט ולהתערב בהתנהלות במערכת החינוך באבו גוש. ובלשון המכתב: "התנהגותו, לבושו ואפילו פועלו חשודים, לכאורה, תוך שירותיו עם תושבי הכפר ומנשרו שהפיץ לתושבים ליד מסגדים באבו גוש...הם, לכאורה, ליצירת קשר עמם ולא רק למען טובת חינוך הילדים".

במכתב זה גם צוין שהקובל הורשע בגין ביצוע עבירות מיניות כלפי קטינה, ובלשון המכתב: "צילום מכתב המוכיח על חשדות בעבירות מיניות כלפי קטינה, ילדה בת 13 דאז, ...שבית משפט המכובד (שמסיבותיו שלו, החליט לדון אותו על תנאי בעבודות שירות וקנס אותו בסכום של 40,000 ₪...לא ידוע לנו הסטאטוס של תשלומי הקנס אך נשאלת השאלה היכן השיג הכסף, והכסף לדפוס המנשרים מאחר והוא אינו עובד דפוס. קיימת אימרת "זקנים" "שמי שנולד מחתול אוכל עכברים"...כגוף ייצוגי של תלמידי ישראל, נדרשת בשלב ראשוני הוצאת הנחיות לגננות, מורות, מנהלים באבו גוש, למנוע כניסתו בכותלי מוסדות החינוך ורק במוסד בו לומדים ילדיו רק באישור ובליווי צמוד...".

וכן מכתב נוסף ששלח הנאשם אל מר עבדול רחמן מוסא ראשיד, יו"ר ועד ההורים בישוב אבו גוש, ביום 27.2.2011, ובו ציין כי ארגון ההורים הינו גוף א-פוליטי המייצג את כלל ההורים, וחבריו נדרשים להימנע מפעילות פוליטית ומפלגתית. במכתב נטען כי המנשר שחילק הקובל במסגדים הביע עמדות שכאלה. ובלשונו של המכתב: "ארגון ההורים הארצי הינו גוף א-פוליטי המייצג כלל ההורים וחבריו נדרשים להימנע מכל פעילות או זהות פוליטית...מנשרו של מר פאדי מוחמד שחולק במסגדים, דעותיו העדתיות ופעולותיו יכול כל אזרח במדינה להביע בעת הבחירות לכנסת ישראל או לרשויות המקומיות בלבד (מאחורי הפרגוד)...".

כמו כן, נטען במכתב כי הקובל הורשע בעבר בעבירות פליליות הקשורות במעשי מין נגד קטינות ועל כן אין מקומו בתפקיד במסגרת מוסדות חינוך. ובלשונו של המכתב: "אדם שהורשע בעבירות פליליות הקשורות במעשי מין נגד קטינים/קטינות לכאורה, ואשר נאשם ונדון בעברם הופעותיו במוסדות חינוך כלשהם...מעוררים סלידה וחשדות...לאור האמור אבקש לכנס דחוף את וועדי ההורים במוסדות שבהם לומדים ילדיו לשם החלפתו בהורה אחר...".

לטענת הקובל, במכתבים הללו (להלן: "המכתבים") נכללו דברי לשון הרע כנגדו, המוציאים את דיבת הקובל רעה, מטילים בו דופי ופוגעים בשמם הטוב של הקובל ובני משפחתו. כן סובר הקובל כי באמור במכתבים ובכך שהנאשם ערך עליו תחקיר ללא קבלת רשותו, יש משום פגיעה בחופש הפרט וצנעתו של הקובל, ובכך גרם לפגיעה קשה בפרטיותו והטרדתו.

הקובל מוסיף כי נסיבות כתיבת המכתבים ותפוצתם עונה על דרישות הפרסום המפורטות בחוק, ומהווים לשון הרע לפי חוק לשון הרע, שכן את האמור בהם ראו לפחות שני אנשים נוספים, זולת הקובל. וכן, האמור במכתבים הציג את הקובל באור שלילי, לטענתו, שהשפילו ועלול היה אף לפגוע במקור פרנסתו.

מנגד, סובר הנאשם כי הקובלנה אינה מגלה עילה על פניה והיא קובלנה טורדנית וקנטרנית ולכן הגיש את בקשתו הנדונה, למחיקת הקובלנה.

לטענתו, עומדת לו ההגנה המצויה בסעיף 14 לחוק לשון הרע, שכן, האמור במכתבים אמת, ויש בפרסום המכתבים עניין ציבורי היות שהקובל היה מעוניין לשמש כחבר בוועד ההורים והיה עלול להוות סיכון לילדי בית הספר. כמו כן, אף למראית עין ישנו פגם מוסרי בכך שאדם שהורשע באונס או כל עבירת מין שנעשתה בקטינה ייטול תפקיד פעיל בבית הספר. כן טוען הנאשם כי עומדת לו הגנה סעיף 15(2), 15(4) 15(7) לחוק לשון הרע לפיו פעולת הפרסום נעשתה בתום לב, מתוך תפקידו של הנאשם ורק על מנת להגן על הציבור. מעבר לאמור מוסיף הנאשם, כי הקובל אינו יכול לטעון לפגיעה בפרטיותו ובשמו הטוב כאשר בשמונה השנים האחרונות, מאז הוא נחשד והואשם באונס של ילדה בת 13, חיפוש שמו מוביל לפירוט המעשים האמורים.

עוד מציין הנאשם כי הקובל לא שם את עצמו ברשימת העדים בקובלנה המתוקנת, כפי שהוגשה לבית המשפט והדבר אומר דרשני. אדם המגיש קובלנה אינו יכול להימנע מלהעיד מטעם עצמו. מדובר בפגם אשר מעיד על רצונו של המשיב לחמוק ממתן הסברים אודות הנסיבות אשר הובילו אותו להגשת הקובלנה. מעבר לאמור, סובר הנאשם שמן הקובלנה עולה שעיקר טענתו של הקובל היא כלפי מנהלת בית הספר באשר לפעולותיה וחוסר ההקפדה שלה על צניעותן של מורות בית הספר, כפי שהביע הקובל דעתו במנשרים אותם הפיץ. לטענת נאשם אין לו כל קשר למחלוקת זו ועל כן יש למחוק את הקובלנה שהוגשה כנגדו.

דיון:

סעיף 68 לחסד"פ קובע כי:

על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

כל אדם רשאי להגיש קובלנה פלילית פרטית בגין העבירות המניות בתוספת השנייה לחסד"פ (להלן: "התוספת"), וכן בגין עבירה לפי חוק לשון הרע, כפי שקובע סעיף 8 לחוק לשון הרע: