אבו גאמע נ' עירית רהט ואח'

החלטה

לבקשת ב"כ המבקשים, אני מורה על מחיקת בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות.

המשיבות מבקשות לחייב את המבקשים בהוצאותיהן. המשיבה 1 טוענת להוצאות בעין בסך של כ 56 אלף ₪, המורכבות משכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף ₪ ומשכ"ט מומחה עבור חוות דעתו בסך של כ 6000 ₪ והמשיבה 2 טוענת להוצאות בעין בסך של כ 34 אלף ₪, המורכבות משכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף ₪ ומתשלום למומחה עבור חוות דעתו בסך של כ 13 אלף ₪. כל אחת מהמשיבות טוענת גם להוצאות כלליות נוספות, הנובעות משווי הזמן שהשקיעו פקידיהן ומנהליהן בטיפול בתגובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

המבקשים טוענים שיש לפטור אותם מתשלום הוצאות המשיבות. לטענתם, יש להתחשב בעובדה שהם חזרו בהם מבקשתם ובכך שלאחר הגשת הבקשה, המשיבה 2 החלה בהחלפת מוני המים בעיר רהט וכן להתחשב במצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, שרובם מתקיימים מהבטחת הכנסה ואין ביכולתם לשלם אפילו את חשבונות המים שלהם.

בקשת המבקשים לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבות לתשלום סך של 42 מליון ₪, הוגשה על רקע שתי כתבות תחקיר ששודרו בתכנית הטלויזיה "כלבוטק" - שכותרתן "שקר המים", שעסקו בנושא מוני המים בישראל והחיובים על פיהם. בקשת המבקשים הוגשה ב- 23.5.11, בבוקר שלאחר שידור הכתבה השניה. באופן כללי, ניתן לומר כי הבקשה והתביעה הייצוגית שצורפה לה, רחוקות מלהיות מבוססות. בנוסף, המבקשים כללו בתביעתם עניינים שאינם מתאימים כלל ועיקר להליך שהוגש.

בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ב- 27.12.11, בעקבות דברים שאמרתי על סיכויי הבקשה, ביקש ב"כ המבקשים שהות לשקול את עמדתו ובתאריך 23.1.12 הוא הודיע כי הוא מבקש

למחוק את הבקשה, אלא שהוא היתנה זאת בכך שהמבקשים לא יחוייבו בהוצאות. המשיבים התנגדו לכך ונקבע דיון להיום. בדיון היום, ב"כ המבקשים טען תחילה כי יש לברר את הבקשה, אולם בשלב מסוים הוא חזר בו והודיע כי הוא מבקש למחוק את הבקשה, והצדדים טענו לעניין ההוצאות.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית, כרוכה בדרך כלל בתביעה כספית בסכום גבוה. כאשר המשיבה בבקשה היא רשות מקומית, ובמיוחד רשות מקומית לא מאוד מבוססת כלכלית, תביעה כזו היא עניין רציני, המעמיד אותה בסיכון גדול ומשמעותי.

כידוע, בתובענות ייצוגיות, תובע שזכה בתביעתו עשוי לקבל גמול נכבד וכך גם באי כחו. נתון זה מביא אזרחים ועורכי דין להגיש תובענות ייצוגיות מתוך תקוה שיזכו בהן ויזכו לגמול המיוחל.

אין זה סביר לקיים מצב שמצד אחד תובע שזוכה מקבל גמול גבוה ומשמעותי ומצד שני תובע שמפסיד איננו מחוייב בהוצאות.

נקודת המוצא היא, שבעל דין שזכה זכאי לקבל את ההוצאות הריאליות שהוציא (ראה בג"צ 5098/08 ד"ר היידי (הדס) פלביאן נ' מדינת ישראל, משרד החינוך). אולם, בקביעת סכום ההוצאות יש להתחשב בשיקולים שונים. כך, יש לתת משקל ואף תמריץ בדמות הפחתת ההוצאות, לסיום מהיר של ההליך, ולהתחשב באינטרס של הבטחת זכות הגישה לערכאות ובטיב העתירה ונושאה.

בהתחשב בסיכון בפניו עמדו המשיבות, שהצריך אותן לנקוט בצעדים מתבקשים, שעלותם גבוהה; בטיב הבקשה ובנסיבות הגשתה; בהליכים שהתקיימו בבקשה עד כה; ובצורך לאזן בין עידוד הגשת תביעות ייצוגיות לזהירות המתבקשת בהקשר אליהן, מחד, ובהתחשב בכך שהמבקשים אינם בעלי יכולת כלכלית גבוהה ובקשתם סבה על חיובי המים שלהם, בהם הם מתקשים לעמוד; ובעובדה שהמבקשים חזרו בהם מבקשתם בשלב מוקדם של ההליך, מאידך, אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם הוצאות המשיבה 1 בסך של 17.000 ₪ ולשלם הוצאות המשיבה 2 בסך של 11 אלף ₪.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

ה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: