אבו בסל נ' פקיד רישוי כלי יריה עכו

החלטה

1.בשל שינוי בסדרי בית משפט זה, הועבר התיק לדיון בפניי.

2.העותר הגיש עתירה בה ביקש להורות למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבוטל הודעת פקיד רישוי לכלי ירייה ו-וועדת ערר, לפי חוק כלי ירייה, אשר הורו על ביטול רישיונו של העותר להחזיק באקדח מסוג פ.נ מס' 12058PV245 קוטר 009 (להלן: הנשק), וכן להורות למשטרת ישראל להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבטל את המלצתה למשיבים הנ"ל, לפיה יורו על ביטול רישיונו של העותר.

יחד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לפטור מאגרה, שנדחתה.

3.לאחר הסדר תשלום האגרה, ניתן ביום 18/3/09 פסק דין על ידי כבוד השופט גדעון גינת, סגן נשיא, שם הורה על דחיית העתירה על הסף מחמת שיהוי בהגשתה, ללא צו להוצאות.

יצוין כי החלטת וועדת הערר נשוא העתירה ניתנה ביום 6/10/08, ואילו העתירה הוגשה רק ביום 15/12/08, ובאותו מועד הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת עתירה.

הבקשה כאמור נדחתה וניתן פסק דין, אשר הורה כאמור על דחיית העתירה.

4.העותר הגיש בקשה לביטול פסק הדין, המשיבים התנגדו לבקשה בתגובה שהגישו ביום 30/4/09, וחזרו על תגובתם זו, בתגובה נוספת שהומצאה מטעמם ביום 26/1/10.

5.לאחר עיון נוסף בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובת המשיבים, יש להורות על דחיית הבקשה, וזאת מן הטעם שאין סיכוי לעתירה, גם אילו נדונה לגופה.

וועדת הערר, לפי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן: חוק הירייה) החליטה ביום 6/10/08 לדחות את הערר אשר הורה על ביטול רישיונו של העותר ותפיסת כלי הירייה על ידי המשטרה, וזאת בשל רקע של הפקרת כלי הירייה, וכן בשל ביצוע ירי על ידי בנו של העותר בשטח בנוי. על בסיס הנימוקים המפורטים לעיל נקבע כי העותר לא עונה כיום לתבחינים המזכים לכאורה בכלי ירייה.

בעתירה שהוגשה וכן בבקשה לבטל את פסק הדין שניתן, לא המציא העותר כל מסכת עובדתית אשר יש בה כדי לסתור או להכחיש את הנימוקים שפורטו לעיל, כמבססים את החלטת וועדת הערר לדחות את הערר. העותר לא רק שלא פירט גירסה עובדתית שונה, אלא אף לא תמך גירסה כזו בתצהיר.

6.לאור הראיות שהוצגו בפני המשיבים, שיש בהן כדי לבסס מסוכנות – ואין בעובדה שלא הוגש כתב אישום נגד העותר או נגד בנו – כדי לסתור מסוכנות כזו, הרי שאין מקום לשנות את ההחלטה במסגרת ביקורת שיפוטית שנתונה לבית משפט זה על החלטה מנהלית.

לאור האמור לעיל גם אילו נבחנה העתירה לגופה, דינה היה להידחות. מן הטעם האמור אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין שניתן.

אשר על כן הבקשה לביטול פסק הדין נדחית, בנסיבות העניין ללא צו להוצאות נוספות.

7.יחד עם זאת ולפנים משורת הדין יש בדעתי להורות על החזר חלקי של האגרה ששולמה, ובשל שביתת הפרקליטים, ניתנת החלטה זו, ללא תגובת הפרקליטות, המייצגת גם את הנהלת בתי המשפט – המרכז לגביית קנסות ואגרות.

מאחר שהעותר חזר ועמד על הקשיים הכלכליים בהם הוא מצוי, ולמרות ההחלטה שניתנה בזמנו אשר דחתה את בקשתו לפטור אותו מהאגרה, אני מורה על החזר מחצית האגרה לאחר ניכוי הסכום המתחייב על-פי תקנה 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים, וכן תפעל להחזר חלקי של האגרה, כמפורט לעיל.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"א, 07 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: