אבו אל עז פארס מרקה נ' מיכל

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (כב' השופטת ש' לארי-בבלי) מיום 1.11.11, אשר על-פיו התקבלה במלואה תביעת המשיב כנגד המבקש.

בתצהירו מציין המבקש כי הוא קיבל לראשונה את פסק הדין לידיו ביום 9.1.12. ואולם, בתיק בית משפט קמא מצוי אישור בדבר מסירת העתק הפרוטוקול מיום 1.11.11, אשר בגדרו ניתן פסק הדין המקבל את תביעת המשיב, שמספרו 83006018119, וממנו עולה כי עוד ביום 12.12.11 נמסר למבקש העתק פסק הדין. על גבי אישור המסירה מצוין מספר תעודת הזהות של המבקש, כפי שהוא מופיע גם בתצהירו, וכן חתימת המבקש.

המבקש לא הבהיר את הסתירה בין המועד הנזכר בתצהירו לבין מועד המסירה העולה מתוך אישור המסירה הנזכר לעיל, אף שניתנו לו מספר ארכות לצורך כך. בנסיבות אלה יש לקבוע, כי המועד בו קיבל לידיו המבקש את פסק הדין הוא המועד הנזכר באישור המסירה, 12.12.11.

סעיף 16 בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובע, כי בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות תוגש בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין. בנסיבותיו של מקרה זה, חלפו 31 ימים בין המועד בו הומצא למבקש פסק הדין לבין המועד בו הוגשה בקשת רשות הערעור. המבקש לא הצביע על טעם כלשהו המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להידחות, בלא צורך בתשובה.

אין צו להוצאות והערבון יושב לידי מפקידו.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ב, 21 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: