אבו אחמד נ' בנק ערבי ישראלי בעמ

החלטה

1.לפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בגין התביעה בתיק זה.

2.התביעה הוגשה בסכום של 1,400,000 ₪.

המבקש טוען כי הבנק המשיב הפר חובותיו כלפיו וגרם לו, בהתנהגותו, לקריסה כלכלית.

לדברי המבקש, הקים עסק אשר פרח, אך לאחר שהתחלפו ראש המחלקה והפקידים בבנק, סירבו הם לבצע ניכיון שיקים ושינויים בחשבון לצורך העסק. לאחר שפנה להתלונן למנהל, נוצר ריב גדול בינו לבין הפקיד המטפל אשר לדבריו, חיפש לנקום בו. התנהגותו גרמה למבקש, כך לדבריו, לפנות ל"שוק אפור" ומאז, החל הבנק לסרב לבצע נכיון שיקים, החזיר הוראות קבע ושיקים וגרם לו לחובות כבדים, זאת למרות שבידי הבנק היו בטחונות. חשבון המבקש הוגבל ואותו פקיד נקמן, כך לטענת המבקש, המשיך והתנכל גם לאביו של המבקש. לדברי המבקש, הפר המשיב את חובותיו כלפיו על פי חוק וגרם לו לנזקים.

עיון בפירוט הנזקים הנטענים מלמד כי המבקש מייחס למשיב אחריות לכך שהוגבלה יציאתו מן הארץ, לחובות הוצל"פ שונים, למימוש שלושה כלי רכב אשר שועבדו, עגמת נפש בסך של 100,000 ₪, פגיעה בשמו הטוב בסך 250,000 ₪, הפסד צפוי של תשואה בסך של 900,000 ₪ על בית שרכש ומומש לאחר שלא עמד בתשלומי ההלוואה, הפסד צפוי מן העסק בסך של 420,000 ₪ אשר שגשג קודם להתנהלות הבנק וקרס בגללו ועוד. סה"כ, כאמור, 1,400,000 ₪, זאת לאחר שהמבקש הפחית את סכום התביעה אשר הגיע ל- 1,900,000 ₪ וציין כי הוא מסתפק ב- 1,400,000 ₪.

יצויין כי כתב התביעה מנוסח באופן שאינו ברור. טענותיו של המבקש חוזרות שוב ושוב אך קשה עד מאד להבין מהן העובדות המבססות את העילות השונות כפי שנטען על ידי המבקש וביחס לחלקים רבים מן התביעה, קשה לראות יריבות בין המבקש למשיב.

3.בבקשתו, טוען המבקש, בין היתר, כי הוא אדם עני, גר בשכירות, אינו מחזיק ברכב ומוכר כנכה בביטוח הלאומי בגין פגיעה בברך ובכתף. המבקש מובטל ואינו יכול לעבוד בעבודות פיזיות לאור נכותו. אשתו היא המפרנסת של הבית והיא משתכרת סך של 3,000 ₪ לחודש. עומדים כנגדו 14 תיקי הוצל"פ בסכום כולל של 260,000 ₪ במסגרת איחוד תיקים. נגד אשתו ישנם תיקי הוצל"פ בסכום כולל של 121,000 ₪ לדבריו, אין ביכולתו לשלם אגרה בתיק זה.

4.על המבקש פטור מתשלום אגרה לעמוד בשני תנאים גם יחד. הראשון, להראות כי אין ביכולתו לשלם את האגרה והשני, להראות כי ההליך, על פניו, מגלה עילה.

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מסדירה את אופן הגשתה של בקשה למתן פטור מאגרה ואת השיקולים הניצבים בפני בית המשפט וקובעת, בין היתר:

"(א)בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

(ג)הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

בפסיקה, נקבע, לא פעם, כי המבקש פטור מאגרה, צריך להתכבד ולפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר כל מקורות ההכנסה והתמיכה שלו ולתמוך הטענות במסמכים רלוונטיים [ע"א 254/07 לפיד ואח' נ' סמואל ואח' (21.2.07) וכן רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבנין בע"מ (בפירוק) נ' עיריית תל אביב (30.1.07)].

ועוד, בהקשר זה, נכתב כך:

"כלל הוא כי "מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט או מי אשר רוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, עליו נטל ההוכחה לקיומם של התנאים הקבועים בתקנות למתן פטור" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן בבש"א 375/11 צבעוני נ' עו"ד שמעוני (16.5.11)). בענייננו, לא ניתן לקבוע כי המבקש פירט באופן מלא את אפשרויותיו הכלכליות, ואין לומר כי הציג ראיות אובייקטיביות מלאות באשר למצבו הכלכלי וליכולתו לגייס את סכום העירבון מהסביבה הקרובה. גם בתצהיר המשלים הסתפק המבקש בטענות כלליות לגבי קושי לשאת בתשלומים השוטפים (בלי לפרט את גובה ההוצאות החודשיות ובלי לצרף מסמכים בעניין זה) ולגבי האפשרות להסתייע בקרובים ובידידים (על הצורך להציג אסמכתאות לעניין זה ראו בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ) (17.12.09)."

(רעא 2692/11 עאדל אבו ענאם נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (30.5.11)).

5.המבקש סומך את בקשתו על תצהירו בו הועלו הטענות כמפורט בסעיף 3 ומצרף מסמך אחד ויחיד, המפרט את תיקי ההוצל"פ של המבקש. לא צורפו מסמכים נוספים. התצהיר אינו מפרט את רכושם של המבקש ואשתו ואף לא מסמכים כלשהם התומכים בטענות המבקש בדבר נכותו או בשאלה האם נתמכים הוא ומשפחתו על ידי הביטוח הלאומי ובכלל, מהם מקורות התמיכה של המבקש, בין היתר, האפשרות להסתייע בקרובים ובידידים.

הגשת בקשה חסרה בפרטים המתחייבים, פרטים מלאים ומהימנים, דינה להידחות, אף מטעם זה בלבד (בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא (29.5.89).

יוצא כי הצגת המצב הכלכלי של המבקש הינה חלקית ואינה מקיימת את דרישת התקנות, כך שקשה לקבוע על יסוד אלה כי אכן אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה בתיק.