אבו אחמד ואח' נ' ורון ואח'

החלטה

לפניי בקשה לדחייה על הסף של ההודעה לצד שלישי, אשר הוגשה על ידי המשיבים כנגד המבקש, מחמת התיישנות ו/או העדר יריבות (להלן: "ההודעה").

עניינה של התביעה העיקרית בפיצויים בשל נזק שנגרם, לכאורה, לרכבו של התובע, מר אבו אחמד עודה, כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 1.11.05 (להלן: "התאונה"). המשיבים, הנתבעים בתיק העיקרי, הגישו הודעת צד ג', על פיה, במידה ויחויבו לפצות את התובע, זכאים לשיפוי והשתתפות מהמבקש, אשר אחראי, לשיטתם, לקרות התאונה.

לטענת המבקש, ההודעה שהוגשה נגדו התיישנה שכן, חלפו למעלה מ-7 שנים מהיום בו נולדה עילת התביעה, קרי ביום 1.11.05. בנוסף טוען המבקש כי, אין כל יריבות בינו לבין המשיבים, הואיל ובמועד בו ארעה התאונה, היה רכבו מבוטח בחברת הביטוח "אריה- חברה לביטוח בע"מ".

המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, היות ומדובר בתביעה להשתתפות ושיפוי, כל עוד התביעה העיקרית לא התיישנה, לא תתיישן ההודעה לצד השלישי. לשיטתם, אין גם מקום לדון, בשלב זה, בשאלת היריבות בין הצדדים, מאחר ונדרש תחילה לקיים דיון לגופו של עניין בשאלת האחריות של המבקש.

המבקש השיב לתגובת המשיבים, תוך שחזר על הטענות שהעלה בבקשה, והוסיף כי, מאחר והודעת צד ג' הינה הליך עצמאי ונפרד מהתובענה העיקרית, על אף שהתביעה העיקרית לא התיישנה, יש לדחות את ההודעה אשר התיישנה במועד בו הוגשה.

סילוק על הסף הינו סעד חריג, שהשימוש בו צריך ויעשה אך במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בהם ברור כי התובע לא יוכל לזכות בסעד המבוקש על ידו, גם אם יעלה בידו להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב תביעתו. הטעם בצמצום השימוש בסנקציה קיצונית זו, הוא הצורך ליתן לתובע יומו בבית המשפט, בעוד שחסימת דרכו לערכאות שיפוטיות עולה כדי פגיעה בזכות חוקתית. (ראה לעניין זה: ע"א 2582/09 הדייה גנאים ואח' נ' בית החולים רמב"ם ואח' (פורסם בנבו, 8.8.10)).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

כאמור, התאונה נשוא התביעה ארעה ביום 1.11.05. כתב התביעה הוגש ביום 22.10.12, בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, אולם כתב ההגנה, אליו צורפה הבקשה לקבלת היתר להגשת הודעת צד ג', הוגשו ביום 17.12.12, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. המבקש עותר לדחיית ההודעה שהוגשה נגדו ביום 26.12.12 מאחר והתיישנה.

הודעת צד ג' הינה תביעה על תנאי, התלויה בפסק הדין שיינתן בתביעה העיקרית. חיובו של הצד השלישי יוטל עליו רק אם זכה התובע בתביעתו נגד הנתבע. לפיכך, היות והתביעה העיקרית הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות, אין בידי לקבל את טענת המבקש לדחיית ההודעה.

כמו כן, הגישה שהוכרה בפסיקה, קובעת כי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות של תביעות השתתפות ושיפוי, יחל עם הגשת ההודעה לצד השלישי (ראו לעניין זה: בר"ע (ב"ש) 659/03 הדר - חברה לביטוח בע"מ נ' ט.ל.ר.צ. (ג.א.מ.א.) בע"מ, (ניתן ביום 9.11.03)וכן- דנ"א 5916/02 "משמר"- חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 18.9.02)).

בהתאם לגישה זו, תקופת ההתיישנות בעניינו טרם חלפה, ועל כן דין הטענה לסילוק על הסף מחמת התיישנות- להידחות.

לטעמי יש לדחות, בשלב זה, גם את טענת המבקש בעניין העדר יריבות. עיון בכתבי הטענות על נספחיהם מגלה כי, מדובר בטענה שבעובדה, אותה נדרש להוכיח בשלב הבאת הראיות, בניגוד לשלב המקדמי בו אנו נמצאים, בו מבוצעת בדיקה טכנית של עילת התביעה וההודעה לצד ג'.

לפיכך, מאחר ומדובר בתביעה, בה מעורבים מס' גורמים, הרי שהדיון במחלוקת, האחריות לגרימת הנזק, ועלות הנזק עצמו, יעשו בשלב מאוחר יותר, כך שבשלב זה יש ליתן למשיבים יומם כדי לנסות ולהוכיח טענותיהם.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: