אב יקבל בחזרה כספי מזונות ששילם

תביעה להשבת כספים ששולמו משך שנתיים באמצעות תיק הוצאה לפועל עבור מזונות קטין בתקופת שהותו אצל האב.

רקע רלוונטי

1. התובע (להלן 'האב') והנתבעת (להלן 'האם') הם הוריהם של הקטינים XXX יליד 2004 (להלן בשם בדוי 'יהונתן') ו XXX יליד 2008 (להלן בשם בדוי 'דוד'). הצדדים התגרשו ביום XX.XX.2011.

2. הליכי משמורת הקטינים כמו גם הרכוש התנהלו ועודם מתנהלים בבית הדין הרבני. עם גירושי הצדדים היו הקטינים במשמורת האם אך מיום 21.6.2015 מתגורר יהונתן עם האב. ביום 22.5.2016, כשנה לאחר המועד בו עבר יהונתן להתגורר עם האב, ניתנה החלטת בית הדין הרבני שמשמורת הבן יהונתן תהא בידי האב ומשמורת הבן דוד תהא בידי האם. הסדרי השהייה (הן בין הצדדים והקטינים השוהים במשמורת ההורה האחר והן בין הקטינים לבין עצמם) התקיימו תחילה במרכז הקשר אך לטענת הצדדים מאז יולי 2017 אינם מתקיימים כלל.

3. מזונות הקטינים נדונו בבית המשפט לענייני משפחה וביום 15.7.2012 ניתן על ידי כב' השופטת מירה דהן (כתוארה אז) תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן (א) האב ישלם מזונות הקטינים בסך 2,700 ש"ח לחודש (1,350 ש"ח לכל קטין) החל ממועד הגשת התביעה (27.11.2011) ועד הגיע כל אחד מהם לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים על פי המאוחר; (ב) בתקופת השירות הצבאי ישולם שליש החיוב; (ג) הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואית חריגות שאינן כלולות בביטוח הרפואי המקסימאלי בו תישא האם; (ד) הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות גן, הוצאות לימוד, תשלומי חובה בכפוף להצגת קבלות וכן בחוג אחד לכל קטין עד 100 ש"ח לחודש; (ה) ככל שהאם תשכור דירה למגוריה יישא האב בתשלום 40% מהוצאות השכירות כפוף להצגת הסכם שכירות; (ו) האם תפעל למיצוי זכויותיה כאם חד הורית מכל גוף לרבות משרד השיכון וחלקו של האב יחושב מהעלות לאחר הפחתת כל הנחה שתוענק לאם; (ז) קצבאות המוסד לביטוח לאומי עבור הקטינים תשולמנה לידי האם בנוסף לסכומים להם היא זכאית על פי פסק הדין.

4. ביום 3.7.2017 עתר האב לביטול החיוב במזונות (תלה"מ 5359-07-17) ובתביעה זו להשבת כספים. ביום 5.9.2017 במהלך הדיון הראשון שנקבע לבירור התביעות ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לביטול חיוב האב במזונות יהונתן על פי פסק הדין מיום 15.7.2012 החל ממועד הגשת התביעה, 3.7.2017 ולהשבת סכומים ששולמו על ידי האב עבור מזונות הבן יהונתן מיום 3.7.2017 ואילך ונקבע דיון לשמיעת ראיות הצדדים בתביעה זו.

5. האב עתר להשבת מלוא הסכומים ששילם עבור מזונות הבן יהונתן החל מיום 21.6.2015, המועד בו עבר למשמורתו בפועל ועד למועד הגשת התביעה בסך כולל של 32,400 ש"ח הן מכח הוראות סעיף 16 (ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 והן מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט. האם עתרה לדחיית התביעה משום ויתור על האב, משום שסכום המזונות שנפסק בשעתו עבור שני קטינים אינו משקף את הסכום הנכון עבור קטין אחד, מה גם שזה נקבע על יסוד הצהרת האב להשתכרות בשיעור זעום, וכן משום שהיא נושאת לבדה בכל ההוצאות הרפואיות של יהונתן לרבות בתשלום הוראת הקבע לקופת החולים. כן טענה האם שהאב לא שילם מעולם חלקו בהוצאות הרפואיות, בהוצאות הלימוד או בתשלום מדור.

דיון והכרעה

6. חיוב האב במזונות הבן יהונתן בוטל בהסכמת האם החל מיום 3.7.2017 והיא אף ניאותה להשיב לאב הסכומים ששולמו על ידו עבור מזונותיו בחודשים יולי 2017 ועד ספטמבר 2017. השאלה הנדרשת הכרעה היא האם יש להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי האב עבור מזונות הבן יהונתן טרם ביטול החיוב, החל מ- 7/2015 ועד 6/2017. תקופה זו נחלקת לשתיים, האחת מיום 21.6.2015 אז עבר הבן יהונתן להתגורר אצל האב ועד 22.5.2016 אז נקבעה משמורתו אצל האב (להלן "התקופה הראשונה") והשנייה מיום שנקבעה משמורתו בידי האב ועד לביטול החיוב בתשלום מזונותיו (להלן "התקופה השנייה").

לעניין השבת מזונות שנגבו בתקופה הראשונה (7/2015 ועד 5/2016)

7. דין התביעה ביחס לתקופה זו להידחות. משמורת הקטין נקבעה בידי האב רק ביום 22.5.2016 אף שהקטין התגורר עמו עוד מיום 21.6.2015, ולכאורה רק מהמועד בו נקבעה המשמורת בידי האב פקעה חובתו בתשלום מזונותיו. אף אם היה מוכח שהאם לא נשאה מהלך תקופה זו בכל תשלום שהוא עבור הבן יהונתן (בפועל הוכח שהאם שילמה חלק מהוצאות חינוכו וכן את התשלום לקופת החולים) עדיין לא היה מקום להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי האב משום שכמפורט להלן הוכח שהאב הציג בפני האם מצג בדבר המשך תשלום המזונות כמו גם ויתור ובחלוף שנתיים מנוע הוא מלתבוע השבתם: